"יועצת משפטית צריכה לדעת הכל, מהכל, על הכל – ולהוות דוגמא אישית של שקיפות וטוהר המידות"
עו"ד שלומית שפר, יועצת משפטית של יחד למען החייל – קרן לב"י והאגודה למען החייל, חוגגת 20 שנות עשייה ועבודה למען חיילי צהל.
מאת: עו"ד רינת בר-אל – יועמ"שית יעדים לצפון ומנהלת שותפה של פורום היועמ"שים בעמותות
11 שנים מפרידות ביני לבין עו"ד שלומית שפר – הן בגיל והן בניסיון, ולא מדובר רק במספר ראשוני, אלא גם בנקודת מבט אחרת. שלומית הציגה בפניי פרספקטיבה שונה של הייעוץ המשפטי – מעמד שבו הכל באחריותה לצד תמיכה משמעותית ממשרד חיצוני, עבודה עם מנכ"לים מתחלפים וגם כפיפות מקצועית למספר גורמים, תפקיד בו היא חולשת על כל הקצוות אבל בעיקר נמצאת במרכז העניינים.
עו"ד שלומית שפר, בת 50, נשואה לבני – עו"ד ושותף במשרד ש. הורוביץ, ביחד הם מגדלים 4 ילדים ומתגוררים בשוהם.
דבר ראשון וחשוב – איך מסתדרים עם בן זוג שהוא גם עו"ד?
אני תמיד אומרת לבעלי שלמרות ששנינו עורכי דין אנחנו לא באמת באותו מקצוע. העבודה במשרד גדול שונה מאד מתפקיד הייעוץ המשפטי. בעוד שבמשרד גדול אתה מתמחה ומתמקצע בנישה מסוימת, לומד תיק אחד במשך שעות, אוסף עובדות ומשקיע ימים על כתב טענות אחד, בתור יועצת משפטית – עלייך לדעת הכל על הכל מהכל, ובאותו הרגע. בכל מקרה, בני ואני קיבלנו החלטה משותפת לגבי הכיוונים המקצועיים שלנו –. בעלי נתון לכבלי הקריירה ולי היה חשוב למצוא מקום עבודה עם שעות עבודה נוחות, שיאפשר לי לגדל את הילדים. לי גם היה חשוב שמקום העבודה שלי יעסוק בעניינים הקרובים לליבי הרבה מעבר לתפקיד היועמ"ש הקלאסי בתאגיד מסחרי.
איך הגעת לאגודה למען החייל?
לאחר התמחות ועבודה במשרדים קטנים, צדה את עיניי מודעה "דרוש/ה עו"ד לחצי משרה לעמותה גדולה". כשגיליתי שמדובר באגודה למען החייל שמחתי מאד, היות שמדובר בארגון גדול שיש לו תרומה משמעותית לחיילי צה"ל. באגודה הייתה מחלקה משפטית שבה יועצת משפטית ועורכת דין נוספת, סה"כ היינו צוות של 3 עורכות דין. מפה לשם, באוקטובר הקרוב אחגוג 20 שנות עבודה באגודה!
תפקידך הנוכחי:
במרוצת השנים, הפכתי להיות היועצת המשפטית הראשית של האגודה, יועצת משפטית יחידה בתוך "הבית" עם ליווי משפטי מקצועי מגוון מבחוץ. המשרד של תדמור לוי ושות' מלווה אותנו באופן צמוד. הסידור הזה מצוין בעיניי – השילוב של יועמ"ש עם משרד חיצוני שמלווה אותו. היכולת של משרד חיצוני לתת מענה מגוון היא טובה יותר, במיוחד כשמדובר בהתמחויות ספציפיות בתחומי החוזים, מכרזים, מיסוי, תכנון ובניה ועוד. אני מוקפת ביועצים טובים, שאני יכולה לסמוך עליהם, שיעמיקו בתחום ויתנו לי חוות דעת נכונה. בנוסף, לא מזיק להגיע לדיונים או לועדות שונות עם חוות דעת של שם כמו עו"ד דודי תדמור. חשוב לי לציין את השרות המצוין של משרד תדמור לוי ושות'. הם מלווים אותנו כבר שנים רבות, מקצועיים ביותר זמינים מאד ולא פחות חשוב מחוברים לנתינה למען החיילים. אני בהחלט ממליצה על המבנה של המערך המשפטי הזה לעמותות בסדר גודל כמו שלנו, אני מוצאת אותו נכון וטוב ומתאים.
על מה את אחראית במסגרת תפקידך?
האגודה למען החייל הפכה עם הזמן לארגון גדול הרבה יותר שנקרא קרן לב"י האגודה למען החייל ע"ר – יחד למען החייל, עם שלוש זרועות: זרוע גיוס תרומות, זרוע ביצועית וזרוע קמעונאית. כך שהפעילות המשפטית כיום הינה רחבה מאד ונוגעת באספקטים רבים החל מיחסי עובד-מעביד, ניהול נכסים, מיסוי, חוזים, מכרזים, הסכמים עם משרד הביטחון ורגולציה של רשם העמותות ועוד. למרות ריבוי התחומים, לא תהיה חוו"ד מקצועית שתגיע מתדמור או ממשרד עו"ד אחר שתעבור להנהלה או לשטח מבלי שאני אעבור עליה ואדייק אותה. בשנות עבודתי בארגון צברתי ידע רב על הארגון, הניואנסים, הנישות, המחלקות והפעילויות השונות, דבר שמקנה לי יתרון משמעותי וזווית ראיה ייחודית ולכן הכל עובר דרכי. בנוסף לכך, ביומיום אני נדרשת לתת מענה מקצועי לסוגיות שונות שעולות בזמן אמת ואת ההתייחסות המשפטית בכל פגישה או יוזמה שמוצגת בפניי. לפעמים אני נאלצת להרים דגל, לעצור דברים או להתיר אחרים. כאמור הפעילות שלנו בעמותה היא ענפה מאוד ומורכבת, עם מערכות יחסים ייחודיות עם משרד הביטחון, צה"ל, תורמים, ספקים רבים, רגולטורים שונים ועוד ועל כן יש צורך תמידי בהתייעצות עם יועמ"ש.
תארי לנו יום עבודה שלך – מתחילתו ועד סופו
יום העבודה שלי מתחיל עוד לפני שאני מגיעה למשרד, עם שיחות טלפון והתייעצויות, לרוב של מנהלת משאבי אנוש ובעידן הנוכחי – עם ממונה הקורונה.
עם הגיעי למשרד, יש לי לו"ז מתוכנן וקבוע של ישיבות הנהלה, התייעצויות פנימיות, פגישות ודיונים. במרבית הדיונים אני משתתפת כדי לתת אינפוט משפטי, ולחלקם אני מוזמנת כחברת הנהלה, כדי לסייע בהתוויית מדיניות ולהציג את השקפת עולמי. בין לבין יכולים לצוץ כל מיני דברים, המחייבים התייעצויות וטלפונים כל הזמן. כמובן קשר שוטף עם משרד תדמור, אי מיילים, טלפונים ופגישות.
סוף יום העבודה מתחלק לשתי תקופות. לפני הקורונה – יום העבודה פחות או יותר הסתיים עם הגעתי הביתה. כעת, לאחר פרוץ משבר הקורונה, הכל השתנה. יום העבודה הוא גמיש יותר, יש פחות גבולות וזה שינוי לטובה וגם לרעה. היתרונות הם שניתן להחליט להתחיל יום עבודה מאוחר יותר כי הוא ייגמר מאוחר יותר. הגמישות, זה תלוי גישה של ההנהלה ותלוי גם באוטונומיה עצמית. מבחינת המנכ"ל שלי, ירון בארי, כל עוד יש זמינות מלאה והמשימות מתבצעות – שעות העבודה הפיזיות פחות חשובות. אופן העבודה הזה בא לידי ביטוי בכל אגפי המטה בעמותה.
האם את חלק מהנהלת העמותה?
כן, אני חברת הנהלה. בנוסף למוסדות העמותה הניהול כולל יו"ר ועד מנהל, האלוף במיל' יורם יאיר – ייה. תחתיו יש שלושה מנכ"לים, כיוון שהארגון הנוכחי נוצר ממיזוג של 3 עמותות לעמותה אחת. לכל מנכ"ל תחום אחריות משלו. אחד –גיוס תרומות, השני – מימוש התרומות, השלישי – קנטינות בבסיסים. במחלקה עובדת לצידי מזכירת העמותה, שמטפלת גם בעיזבונות.
אם נסתכל אחורה להיסטוריה שלנו – האגודה למען החייל היא עמותה גדולה וידועה, ליבת העשייה שלה היא למען חיילי צה"ל. קרן לב"י גם היא עמותה מוכרת ופעילה מאוד, הייתה בעבר סוג של יחידה צבאית, ששירתו בה לובשי מדים. התחרות בין שתי העמותות לא הייתה בריאה, בעיקר בחו"ל, ונושא הכפילות בגיוס התרומות ספג הרבה ביקורת של מבקר המדינה. ולכן, במהלך שיזם משרד הביטחון נוצר המיזוג בין שתי העמותות. בוועד המנהל של העמותה המאוחדת ישנם נציג צה"ל ונציג משרד הביטחון – כך שאנו כפופים לביקורות של מבקר המדינה.
התקנון שלנו מאפשר מטרות מאוד רחבות, כך שכל מה שנוגע בחייל נמצא במטרות שלנו – פנאי, ספורט, דת, רווחה, בריאות, חינוך וכו' – ולכן גם העשייה שלנו היא מאוד רחבה ומגוונת.
הפעילות שלנו אל מול חיילי צה"ל היא עצומה – גם במחזורים הכספיים וגם במניפת העשייה. החל מטיפול בחיילים בודדים, לוחמים קרביים, חיילים במשפחות מעוטות יכולת, טיסות לחיילים בודדים, בניה ושיפוצים במחנות צהל הקמת מועדון, חדר כושר, בית כנסת, רכישת ספר תורה, ועוד אינספור פעילויות בתוך הבסיסים.
יש לנו מערך של בתי חייל, 15 מתקנים ברחבי הארץ וכמו ברשת מלונאית, אנו משתדלים להעניק שירות באיכות גבוהה ללקוחות. בתחום זה יש המון עיסוק במכרזים – מכרזי רכש לכל הספקים, הליכים של הצעות מחיר כדי לקבל את ההצעות הכי טובות. אני אחראית על הנושא יחד עם מנהל הרכש.
יש גם, כאמור, גוף שלישי שנקרא "כוורת" (לשעבר השק"ם) – רשת קמעונאית גדולה בכל הבסיסים במחירים מעולים לחיילים. מבחינה רגולטורית נדרשנו לבודד את הגוף הזה, כך שכל העודפים מהכנסות הרשת חוזרים להוזיל מחירים בתוך הכוורות.
למה אתם דואגים לזה ולא צה"ל או משרד הביטחון?
יש לכך שתי סיבות עיקריות:
ראשית, עם ישראל, בארץ ובעולם, מאוד רוצה לתרום לחיילי צה"ל. אנחנו מהווים גשר בין העם לבין הצבא. בתפיסה של המדינה זה לא בריא שלמפקדים תהיה גישה ישירה לתורמים ולהיפך – שלתורמים תהיה גישה ישירה למפקדים בצבא. לכן יצרו גוף – יחד למען החייל -שהוא שער הכניסה המרכזי, היחיד והעיקרי של תרומות לצה"ל – מצד אחד, לצה"ל יש פיקוח על כל מה שנכנס באמצעות ענף תרומות, ומנגד אנחנו גורם מגשר בין כל העם בתפוצות שמחפש לתרום באופן מוסדר, לבין צה"ל. זה מונע שחיתויות ומעניק הסדרה של מדיניות ושיוויון בחלוקת התרומות בין היחידות הצהליות השונות.
סיבה שניה –צה"ל מעיד על עצמו שהוא צריך גוף רלוונטי, מהיר, יעיל וחושב, שיודע לצאת מחוץ לקופסא ויודע לתת ערך מוסף. וזה מה שאנחנו יודעים לעשות. אם הלקוח מבקש את קיומך אנחנו נהיה כאן. יש לנו כל כך הרבה אינפוט לתת, למימוש של כל תרומה. וזה בא לידי ביטוי למשל בתקופת הקורונה – המצאנו פתרונות יצירתיים וחדשים: למשל לקחנו את כפר הנופש שלנו ושיכנו בו חיילים חולי קורונה. אנחנו למעשה זרוע ביצועית של משרד הביטחון.
האם המבצעים הצבאיים משפיעים על העמותה?
בוודאי! עם תחילתו של מצב לחימה או מצב חירום, ישנה התגייסות מלאה ומיידית של כל הארגון. אנו ממפים במהירות את הצרכים של החיילים לאור המצב ודואגים להשיג עבורם את המענים הנדרשים בצורה הכי מהירה ולהביא אותם עד אליהם: ערכות מתיקה, ערכות היגיינה, ערכות טקסטיל והלבשה תחתונה, ניידות של שתיה וחטיפים שמגיעות אליהם לשטח, פעילות הפוגה וריענון ועוד. כל מה שצה"ל יבקש עבור החיילים שמשתתפים במבצע או תומכים בו – אנחנו נצליח לעמוד ביעד ולהשיג עבורם. זה הרבה בזכות התרומות שבד"כ זורמות אלינו בעיתות של לחימה.
באילו אתגרים נתקלת בעבודה?
לצד העובדה שאני נמצאת בתפקיד בעמותה כבר תקופה לא מבוטלת, אתגר מרכזי הוא השינויים הפרסונליים בתפקידי המנכ"ל והיו"ר אליהם אני כפופה. חילופי מנכ"ל זו תקופה מאוד מאתגרת. אני נושאת במשרת אמון ובתפקיד אישי, בו יש צורך בכימיה ובהתאמה הדדית ביני ובין המנכ"ל. המנכ"ל צריך לסמוך עליי ולקבל את ההמלצות המקצועיות שלי. מדובר באתגר אישי ומקצועי ממשי – להוכיח את עצמך בכל פעם מחדש. בנוסף, אני צריכה לראות שהכיוונים והמדיניות של המנכ"ל החדש מתאימים לי באופן אישי, מבחינת סט הערכים והנורמות האישיות שלי. היו בעבר מנכ"לים שהכניסו שינויים משמעותיים בהתוויית המדיניות של הארגון. למדתי שכל מנכ"ל הוא עולם ומלואו, ושהוא מגיע עם הסתכלות משלו לגבי מעמדו של היועמ"ש, עד כמה הוא יהיה דומיננטי, עד כמה המנכ"ל יאפשר לו לתת ייעוץ שיוביל לקבלת החלטות וכיוצ"ב.
איך משבר הקורונה השפיע על העבודה שלך?
בהתאם לתקנות, מינינו ממונה קורונה, ביצענו (ועדיין) הערכות מצב אחת לשבוע, בהן אני תמיד משתתפת ומהווה חלק אינטגרלי. לעיתים הערכות המצב הללו הן מורחבות יותר, ומשתתפים בהן מנהלי בתי החייל למשל, אולם אני תמיד חלק מהן ונותנת את האינפוט המשפטי שלי. בתחילת הקורונה במשך זמן רב הייתי צריכה להדוף שמועות וידיעות מהתקשורת, עד לקבלת התקנות הסופיות מהרשומות. כולנו התמודדנו עם הנושא הזה לאורך הסגרים ותקופת הקורונה הראשונית. העדכונים למנהלים ולעובדים פורסמו ע"י ממונה הקורונה אבל תמיד אחרי שאני עברתי, ניסחתי ואישרתי.
התפקיד העיקרי שלי בנושא הקורונה היה עבודה מול משרד הבריאות. חלק לא מבוטל מהתקנות לא התאים לאופי של הפעילות שלנו, לדוגמא: בבתי החייל. לרוב (בנסיבות שונות מהקורונה) ההתייחסות אל בית החייל היא כבית מלון. אולם הפעם ההתייחסות הזו הייתה מאוד בעייתית, כי היינו צריכים לבקש מהדיירים להציג תו ירוק – אבל אין לנו את הנתונים הללו על החיילים. לכן פעלנו לקבל החרגה ממשרד הבריאות, כאשר בסופו של דבר הונפק תו סגול מיוחד לבתי חייל! זה בכלל לא מובן מאליו, כי צה"ל הוחרג מהתקנות, אבל העמותה שלנו היא לא צה"ל. אחרי שהסברנו את האופי המיוחד של בתי החייל, שמהווים למעשה בית חלופי לחיילים שאין להם מקום לינה, וכשצוללים ממש לעשייה שלנו – מבינים שצריך לתת פתרון אחר ולכן הונפק התו הסגול המיוחד.
אילו תכונות לדעתך נדרשות להצלחתו של יועמ"ש בעמותה?
לדעתי האידיאל מוגדר מראש, כבר בכך שקראו לנו שומרי סף. המטרה בהגדרה הזו היא לאו דווקא כדי שנגיד כל היום "לא" ונחסום דברים, אלא כדי לשמור שהארגון לא יעשה טעויות. המטרה שלנו היועמ"שים היא לאפשר פעולות ועשייה תוך שמירה על החוק, על התנהלות תקינה, על הנחיות רשם העמותות, על הזכאים והנהנים של העמותה ועל התורמים.
מהו ה"אני מאמין" שלך?
חד משמעית – דוגמא אישית. מה שאת עושה והדרך שבה את מצפה שאחרים ינהגו – ככה תעשי בעצמך. המוטו הזה משתלב לי גם בחיים האישיים וגם המקצועיים. בעולם העמותות, נושא השקיפות וטוהר המידות מהווה אבן יסוד, כל זאת יחד עם שילוב של חובת שומר הסף, מכריח את היועצים המשפטיים לאמות מידה ודוגמא אישית מאוד דווקניות, וככה אני חיה ושם אני רואה את עצמי. זה משתלב מצוין גם עם העמותה בה אני עובדת והעשייה של החיילים – בעלי עושה מילואים וילדיי הולכים לצבא, כי אני מאמינה שצה"ל הוא מקור העוצמה של העם היהודי.
מדוע הצטרפת לפורום היועצים המשפטיים בעמותות והאם הוא סייע לך בעבודתך?
אני חושבת שחשוב מאוד שיהיה פורום נפרד לעמותות, מדובר בדינים אחרים ובגישה מקצועית אחרת. הפורום בהחלט מספק ידע ומידע, וזה תמיד דבר טוב, גם אם זה משהו שאני יודעת ומכירה, חשוב ללמוד שוב ושוב.
