את הפורום מוביל בכישרון רב עו"ד נדאל עותמאן | לפניות >> nidal.projects@gmail.com 

הפוסט פורום ארגוני חברה אזרחית ערבית הופיע לראשונה ב-המגזר השלישי | מנהיגות אזרחית.

אחד הערכים עליו מבוססת פעילות הפורום הינו נתינה הדדית – לתרום ולהיתרם. חלוקת האחריות בין חברי הפורום לאיסוף מידע עבור הניוזלטר המשפטי, חוסכת לכל אחד מחברי הפורום זמן עבודה יקר ואף מעשיר את הקהל הרחב במגוון זוויות והיבטים בתחומי המשפט בהם עוסקים יועצים משפטיים במסגרת תפקידם.

בגיליון הנוכחי בחרנו להתמקד בנושא דיני העבודה לנוכח השינויים בעולם התעסוקה בשנים האחרונות. אנו, כמעסיקים וכעובדים חווינו וחווים מגוון רחב של שינויים, בין היתר, בעקבות תקופת סגרי הקורונה וההשלכות שהיו לתקופה זו על עולם העבודה. בגיליון זה ניסינו להתמקד בהשפעה זו על מלכ"רים, ואנו גאות להציג בפניכם את התוצרים!

ומה הפעם? תוכן בדגש על דיני עבודה בעמותות

• פינת הזרקור! עו"ד רינת בר-אל מראיינת יועצים משפטיים בעמותות – ראיון עם עו"ד חיים מזרחי, יועמ"ש עמותת מט"ב
• פסיק מהפסיקה – בנושא הכרה ביחסי עובד ומעסיק, בין משתקמים ולבין מפעלים מוגנים
• פינת המשפטיפ! טיפים והמלצות מיועמ"ש ליועמ"ש – טיפים לממונים על מניעת הטרדה מינית בארגון
• ראיון מיוחד עם כב' השופטת (בדימוס) גב' מיכל לויט, שכיהנה במשך שנים בביה"ד לעבודה ת"א
• מאמר משפטי מיוחד בנושא העסקת עובדים עם מוגבלויות

ובנימה אישית – בימים אלה, בהם החברה בישראל קרועה ומפולגת בדיון סביב המהפכה המשפטית, ריבוי דעות ושיח פתוח הוא אחד מהדברים החשובים ביותר. רבים מאתנו בפורום היועמ"שים בעמותות מייצגים אוכלוסיות מיעוט מגוונות לצד דעות שונות. אנו מזמינות אתכם להמשיך לשתף בקשיים שעולים מהשטח, כולל סוגיות מקצועיות מעצם היותנו יועצים משפטיים והדילמות עמן אנו מתמודדים באופן יומיומי (ובפרט, כאמור, בתקופה סוערת זו).

קריאה מועילה ומהנה,

עו"ד נילי שגיא, שותפה במשרד אופיר כץ ושות' עורכי דין >> nili@ophirkatz.co.il

עו"ד רינת בר אל, יועמ"שית פנימית עמותת יעדים לצפון >> rinatb@yeadim.org

פורום היועצים המשפטיים בעמותות.

הפוסט הניוזלטר המשפטי של המגזר השלישי – גליון מס' 5 | מרץ 2023 הופיע לראשונה ב-המגזר השלישי | מנהיגות אזרחית.

אחד הערכים עליו מבוססת פעילות הפורום הינו נתינה הדדית – לתרום ולהיתרם. חלוקת האחריות בין חברי הפורום לאיסוף מידע עבור הניוזלטר המשפטי, חוסכת לכל אחד מחברי הפורום זמן עבודה יקר ואף מעשיר את הקהל הרחב במגוון זוויות והיבטים בתחומי המשפט בהם עוסקים יועצים משפטיים במסגרת תפקידם.

ומה הפעם? ZOOM בנושא המכרזים

• סיכום כנס פורום היועצים המשפטיים הראשון בנושא מכרזים 
• מאמר משפטי בנושא מיצוי יתרונות וזכויות בהליך הרכש החברתי 
• פינת המשפטיפ! טיפים והמלצות מיועמ"ש ליועמ"ש –  טיפ ליועמ"ש שמלווה הגשת הצעה למכרז
• פסיק מהפסיקה – והפעם בנושא רכיב המע"מ במכרז
• נפרדים מרשמת העמותות היוצאת – עו"ד קארן שוורץ
• פינת הזרקור, עו"ד רינת בר-אל מראיינת יועצים משפטיים בעמותות – והפעם ראיון פרידה מעו"ד רגינה באבייב מייסדת הפורום
• פורום היועצים המשפטיים עולה שלב – נילי קופמן, מנהלת פורומים במנהיגות אזרחית

חשוב לדעת!

בחודש אוגוסט 2022 הוציאה רשות המיסים הנחיה לפעולה בנוגע להשתתפות מלכ"רים במכרזי מדינה. לפי  הנחיה זו, על מלכ"ר המעוניין להתמודד במכרזי מדינה להגיש בקשת אישור מקדמי מרשות המיסים שהפעילות שתבוצע על ידו אינה פעילות עסקית. לצד ההנחיה, הוצע "מסלול ירוק" בו נקבעו קריטריונים נוקשים ביותר. משמעות הנחיות אלו, הינה פגיעה קשה בשירותים החברתיים  וצמצום השתתפות של מלכ"רים במכרזי מדינה. 

עם פרסום ההנחיות, חברו יחד פורום היועצות והיועצים המשפטיים בעמותות ופורום מנהלי ומנהלות הכספים בעמותות לארגון הגג של המלכ"רים בישראל "מנהיגות אזרחית", קיימו כנס חירום ויצאו במכתב חריף לשר האוצר ולמנהל רשות המיסים בדרישה להקפיא את ההנחיות לאלתר ולפעול להנחיות חדשות. מיד לאחר מכן הוקם מטה מאבק ונבחרה נציגות מצומצמת שחולקת יחד עם הועד מנהל של מנהיגות אזרחית את הובלת המאבק המשפטי, הציבורי והתקשורתי. 

קריאה מועילה ומהנה!

עו"ד נילי שגיא, שותפה במשרד אופיר כץ ושות' עורכי דין >> nili@ophirkatz.co.il

עו"ד רינת בר אל, יועמ"שית פנימית עמותת יעדים לצפון >> rinatb@yeadim.org

פורום היועצים המשפטיים בעמותות

הפוסט הניוזלטר המשפטי של המגזר השלישי – גליון מס' 4 | ספטמבר 2022 הופיע לראשונה ב-המגזר השלישי | מנהיגות אזרחית.

ביום 15.8.22 רשות המיסים יצאה בהנחיות לפעולה בנוגע להשתתפות מלכ"רים במכרזי מדינה. לפי הנחיות אלו, כל מלכ"ר המעוניין להתמודד במכרזי מדינה (וכל מי שכפוף לחוק חובת מכרזים) יהיה חייב להגיש בקשת אישור מקדמי מרשות המיסים שהפעילות המוצעת במכרז הינה פעילות התואמת את מטרותיו הציבורים ואינה פעילות עסקית. למעשה, רשות המיסים מעבירה את נטל ההוכחה על אופן מיסוי הפעילות לארגונים עצמם ולא על רשות המיסים כיום. לצד זה מפרסמת רשות המיסים מסלול "ירוק" שיאפשר לכאורה לארגונים לקבל מעין תו ירוק ולהימנע מהגשה חוזרת לכל מכרז ומכרז. עמידה בתבחינים שפורסמו במסלול ה"ירוק" כמעט שאינה אפשרית לעמוד בה ולכן הלכה למעשה, אף מלכ"ר באף מכרז לא ישתמש במסלול הנ"ל. משמעות הדבר הוא פגיעה אנושה בשירותים החברתיים וחיסול ההשתתפות של מלכ"רים במכרזי מדינה.

כוחנו באחדותנו

הנחיות רשות המיסים פוגעות בכל ארגון וארגון המבקש בהווה ובעתיד לגשת למכרז מדינה בכל תחום ובכל נושא. זו פגיעה מקיפה בכל מי שחשובים לו האוכלוסיות הכי פגיעות והכי מוחלשות בחברה הישראלית ולכן קיימת חשיבות עליונה לפעול יחד, כחברה אזרחית להקפאת ההנחיות ומציאת פתרון משפטי הולם.

היכן אנחנו עומדים?

עם פרסום ההנחיות, חברו יחד פורום היועצות והיועצים המשפטיים בעמותות ופורום מנהלי ומנהלות הכספים בעמותות למנהיגות אזרחית ויצאו במכתב חריף לשר האוצר ולמנהל רשות המיסים בדרישה להקפיא את ההנחיות לאלתר ולפעול להנחיות חדשות. 

עם פרסום המכתב קיבלנו פניות מחברי כנסת למידע ותמיכה במאבק, חברת הכנסת לזימי, וחברי הכנסת קריב ובליאק שפנו לרשות המיסים להקפאה מידית של ההנחיות. לקריאת מכתבי חברי הכנסת לחצו כאן.

שר הרווחה מאיר כהן נפגש עם מנהל רשות המיסים וסגנו לשיחה ארוכה בנושא שבסיומה הוחלט על כניסה לדיון מרתוני מהיר לתיקון ההנחיות. לצערנו, ללא הקפאת ההנחיות עדיין. 

בנוסף, הוקם מטה מאבק ונבחרה נציגות שחולקת יחד עם הועד מנהל של מנהיגות אזרחית את הובלת המאבק המשפטי, הציבורי והתקשורתי והתקיים כנס חירום בהשתתפותם של כ- 150 ארגונים. 

ניהול המאבק דורש הערכות כלכלית לא קטנה וארגונים רבים כבר נרתמו למאמץ. השתתפות כלל הארגונים החברתיים חשובה ביותר. תמיכה במאבק תאפשר לממן הוצאות משפטיות, מחקריות ואסטרטגיות.

לקבלת פרטים נוספים מוזמנים לפנות אלינו לדוא"ל >> office@migzar3.org.il 

הפוסט מאבק בהנחיות רשות המיסים – השתתפות מלכ"רים במכרזים הופיע לראשונה ב-המגזר השלישי | מנהיגות אזרחית.

הפוסט פורום יועצים משפטיים בעמותות הגיש נייר עמדה לטיוטת תקנות חובת המכרזים הופיע לראשונה ב-המגזר השלישי | מנהיגות אזרחית.

מהלך הכנס

הבוקר נפתח בדברי ברכה של עו"ד אשר דובב, שותף, ר' מח' מלכ"רים, הרצוג פוקס נאמן, עו"ד נירה פורן, מנכ"לית ACC. עו"ד רגינה בבאייב, יועמ"שית עמותה לילדים בסיכון, מייסדת הפורום, הציגה את הפורום ואת פעילותו ופירטה אודות נושא הכנס וההזדמנות הייחודית של המשפטנים בעמותות להשפיע לטובת החברה האזרחית. רון ברקאי, מנכ"ל מנהיגות אזרחית, הרחיב על חשיבות ופוטנציאל הפורום בהשפעה על נושא המכרזים. 

בחלק הראשון של הכנס הציגו 2 מחברי הפורום מאמרים המתייחסים לנושא: 

• עו"ד ועו"ס לירון דוד, סמנכ"לית מדיניות בעמותת אנוש הציגה תפיסה חדשנית ששמה דגש על איכות השירות והמוטבים בהליכי המכרז. 
• ד"ר עו"ד נוי ברינט, יועץ משפטי לעמותות וחוקר המסגרת המשפטית של ארגוני המגזר האזרחי, הציג טענות להעדפת עמותות מכוח ההתאגדות במכרזים לרכש חברתי.

שמחנו גם לארח את רו"ח ליאור אגאי, שותף יעוץ רכש ומכרזים ב-BDO. התפתח דיון מעמיק ומציף על התנהלות המכרזים והתחושות הקיימות בשטח. ליאור שיתף אותנו בדגשים וטיפים בתהליך ההגשה למכרז.

בחלקו השני של היום התכנסו לחשיבה משותפת כיצד למנף את פעילות הפורום לטובת שינוי מדיניות בתחום המכרזים ובחשיבה קבוצתית הוחלט על כיווני פעולה משותפים לחודשים הקרובים.

לאורך כל הכנס הוקדש זמן להיכרות בין אישית וקבוצתית בין החברים לחיזוק תחושת החיבור לפורום.

הפוסט כנס פורום יועצים משפטים בעמותות | 7.4.2022 הופיע לראשונה ב-המגזר השלישי | מנהיגות אזרחית.

את המפגש ארגנה והובילה דר' עינת רונן, מנהלת תחום שותפויות בין מגזרית במשרד ראש הממשלה בשותפות עם הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית ורשות התאגידים, ופורום ארגוני חברה אזרחית ערבית למיצוי משאבים ממשלתיים, מיסודה של מנהיגות אזרחית וכן פורום ארגוני תרבות ערבית.

במפגש הוצג דו"ח על הקשר של הארגונים המספקים שירותים חברתיים בחברה הערבית עם הממשלה ועל החסמים הקיימים בפרט. כמו כן, התקיים דיון פרקטי על אופן הסרת החסמים ומה נדרש להצלחת שיתוף הפעולה בין החברה הערבית – ממשלה – רשויות מקומיות

את הפורום מוביל ומנהל עו"ד נדאל עותמאן, סגן ראש עיריית טמרה. נדאל פועל שנים רבות לחיבור וקידום הארגונים ולהשגת מטרות משותפות ושיח פורה עם גורמי ממשל ומועצות מקומיות.

לפרטים נוספים על פורום ארגוני חברה אזרחית ערבית למיצוי משאבים ממשלתיים ניתן ליצור קשר עם עו"ד נדאל עותמאן במייל >> nidal.projects@gmail.com

הפוסט משרדי הממשלה באים לפגוש את ארגוני החברה האזרחית הערבית בצפון הופיע לראשונה ב-המגזר השלישי | מנהיגות אזרחית.

רגע אחרי החגים, ולפני שצוללים לשגרה המבורכת – תוכלו לקרוא בניוזלטר הפעם על המפגש המרתק שקיימנו במסגרת הפורום עם עו"ד קארן שוורץ, ראש זרוע האלכ"רים ברשות התאגידים (רשמת העמותות). זו גם ההזדמנות לומר לה תודה על הנגישות והזמינות כחלק מתפיסת התפקיד שהרשמת מקדמת, ומהפתיחות והיכולת להעלות סוגיות בוערות וחשובות שמעסיקות את חברי הפורום.

המפגש הוא עדות נוספת לפעילות המרשימה שמתרחשת במסגרת הפורום. אנחנו ממשיכים לצמוח ולהתפתח, והשם של הפורום תופס נפח משמעותי ומעורר עניין גם במחוזות נוספים (דוגמת הניוזלטר המשפטי שמופץ גם בתפוצה של נבו), ועוד ועוד יועצים ויועצות מבקשים להצטרף אליו – ובכך לייצר ערך לחברים בפורום, ולמגזר השלישי כולו.

מה בניוזלטר הפעם?

בחודש אוגוסט קיימנו מפגש פתוח, מקצועי ומרתק, ועם טעם של עוד עם עו"ד קארן שוורץ 

במפגש בו השתתפו חברות וחברי הפרום – יועצים משפטיים מעשרות ארגוני חברה אזרחית – סיפרה עו״ד קארן שוורץ, ראש זרוע האלכ״רים במשרד המשפטים (רשמת העמותות) על התהליך האסטרטגי שהיא מובילה במטרה לייעל את הפניה לרשם ולקדם את פעילותן המבורכת של העמותות בישראל. חברות וחברי הפורום העלו בפני הרשמת סוגיות שונות הנוגעות למגזר השלישי ולמעמד היועמש בעמותות. על כל הנושאים הבוערים ושלל הסוגיות שעלו במפגש >>

עבודת היועץ המשפטי הפנימי בעת משבר הקורונה | עו"ד רגינה באי-באבייב, יועצת משפטית בעמותה לילדים בסיכון, מייסדת ומנהלת שותפה של פורום יועצים משפטיים בעמותות 

כפורום יועצים משפטיים בעמותות, שאלנו את עצמנו שוב ושוב במהלך השנה וחצי האחרונות: מה תפקידו של יועץ משפטי פנימי בשעת חירום, והאם יש הבדל בין תפקידיו בחירום ובשגרה? הרי שיחד למדנו כי יש ביכולתו של יועץ משפטי הפנימי לתרום רבות ליכולת הארגון לצלוח את המשבר.

בחלוף שני עשורים לחקיקת החוק למניעת הטרדה מינית התשנ"ח-1998, עולות שאלות רבות לעניין אופן יישום החוק, אכיפתו ובהירות הכלים המוגדרים בו לטיפול במקרי הטרדה, לצד השאלה לגבי מינויה של הממונה על מניעת הטרדה מינית – מיהי בעלת התפקיד הנכונה למינוי? במקומות רבים נוטים למנות באופן אוטומטי את היועצת המשפטית כממונה. האם מינוי זה הוא אכן הבחירה הנכונה?

פסיק מהפסיקה: טענת מלכ"ר מיוחד – פס"ד הפועל אוסישקין נ' פקיד שומה | עו"ד אלעד מזרחי יועץ משפטי במחלקה המשפטית של העמותה לילדים בסיכון

בית המשפט המחוזי נדרש בעניין זה לשאלה משפטית חדשה ותקדימית – האם החוק מכיר במעמד של מלכ"ר מיוחד – מושג חדש שטבעה המערערת שאיננו מופיע בחוק ואיננו מוכר בפסיקה או בספרות המשפטית, לצורכי חוק מע"מ.

קריאה מועילה ומהנה!

עו"ד נילי שגיא, שותפה במשרד אופיר כץ ושות' עורכי דין >> nili@ophirkatz.co.il

עו"ד רינת בר אל, יועמ"שית פנימית עמותת יעדים לצפון >> rinatb@yeadim.org

פורום היועצים המשפטיים בעמותות

הפוסט הניוזלטר המשפטי של המגזר השלישי – גיליון מס' 3 | ספטמבר 2021 הופיע לראשונה ב-המגזר השלישי | מנהיגות אזרחית.

באוקטובר ימלאו שנתיים לכניסתה של עו"ד קארן שוורץ לתפקיד רשמת העמותות. למעשה, קבלת הפנים הרשמית של עו"ד שוורץ, או קארן כפי שהיא מדגישה שיש לקרוא לה, הגיעה מווירוס הקורונה – אשר ליווה אותה מתחילת התפקיד והתווה את דרכה עד כה.  על אף קבלת פנים זו, קארן הביאה איתה תפיסת תפקיד מעניינת ומרעננת – שמירה על אמון ורווחת הציבור, קידום פעילות ארגוני המגזר השלישי וחיזוק חוסן החברה הישראלית. וכך בתפקידה החדש ביחידת רשם העמותות, בעוד המשבר עוצר לרגע את המרוץ הכללי, החליטה קארן לגבש חזון ולהגדיר מחדש את תפיסת התפקיד של היחידה:

אני חוזרת כל הזמן למונח "תפיסת התפקיד" כי אני באופן אישי לא רואה איך אדם קם בבוקר ולא מבין באמת מה הוא הולך לעשות ומה המנוע המניע אותו. לכן הדיבור של תפיסת התפקיד היה אבן הדרך הראשונה והקריטית בתכנית האסטרטגית.

חידושים נוספים שעו"ד שוורץ הציגה בפני חברי וחברות הפורום היו כחלק מהמגמה להפחית בנטל הרגולטורי:

1. בחודש ספטמבר עתידה לעלות פלטפורמה חדשה לרישום עמותה, לאו דווקא ע"י עו"ד או רו"ח. 
2. מדיניות בנושא שינוי תקנון עמותה – במקרה של שינוי תקנון, העמותות יגישו במסגרת הבקשה תצהיר בנוסח שייקבע ע"י רשם העמותות, כי בשינוי המבוקש אין עבירה על חוק העמותות או סעיפי חוק ספציפיים אחרים. ככל שלא תתקבל תגובה או דחיה לבקשה בפרק זמן מוגדר, התקנון מאושר ("שתיקה כהסכמה"). 
3. ניהול תקין – כחלק מתפיסת התפקיד שונתה הגדרת נטל ההוכחה ביחידת רשם העמותות. אם עד כה תפיסת היחידה הייתה שכל העמותות צריכות להוכיח התנהלות עפ"י דין לצורך קבלת אישור ניהול תקין, הרי שמהיום הכיוון הוא היפוך הנטל. הנחת היסוד הינה כי כל העמותות מתנהלות על פי דין אלא אם הוכח אחרת. התפיסה הזו מקבילה רעיונית לרישיון הנהיגה. אדם עושה טסט ומקבל רישיון למשך X שנים. אם יבצע עבירה, הוא ייקנס או שרישיונו ייפסל. כך גם עם אישור ניהול תקין – האישור ייפסל אם התנהלות העמותה תהיה בניגוד לחוק ולהוראות הרשם.   

עוד על מדיניות הדלת הפתוחה ולתוצאות שיתוף הציבור של זרוע האלכ"רים במשרד המשפטים >> ראו כאן

מעמד ותפקיד היועץ המשפטי 

חלקו העיקרי של המפגש הוקדש לשאלות שרלוונטיות לפורום היועצים המשפטיים בעמותות, כאשר הנושא המרכזי היה מעמד ותפקיד היועץ המשפטי – נושא שכמעט לא יורד מסדר היום בפורום, ובצדק. 

נהוג להניח כי יועמ"ש פנימי הוא מעין שומר סף בארגון, המתריע מפני חשיפה לתביעה או סיכון משפטי ומייעץ בנוגע לפתרונות וחלופות לצמצום הסיכון. פעמים רבות, חוות דעתו של היועמ"ש לא מתקבלת במלואה או בכלל. יותר מכך, ארגון המעוניין לקדם פעילות כזו או אחרת, תמיד יכול לעשות זאת בלי לעבור את אישור היועמ"ש. בדיני התאגידים לא קיימת חקיקה המסדירה את עבודת היועמ"ש בארגון וכחלק ממנה, את חובת ההיוועצות, למשל.

כמו כן, נשאלת השאלה האם על היועמ"ש רק להתריע או גם למנוע באופן פעיל? האם יועמ"ש בארגון הוא נציג מערכת החוק וחלה עליו חובת דיווח כלפי הרגולטור, נפרדת מחובות הדיווח במקרים ספציפיים החלים על הארגון?

אפשר לבחון שאלה זו גם דרך הסתכלות על חובת הנאמנות של היועמ"ש הפנימי (לעומת יועץ משפטי חיצוני, למשל). מצד אחד נאמנותו נתונה ללקוח שלו – הארגון שבו הוא עובד. מצד שני, הוא כפוף למערכת החוקים ומחויב לפעול גם בהתאם לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין. בפועל הייעוץ המשפטי ניתן למנכ"ל, לנושאי המשרה, חברי ההנהלה/הדירקטוריון. מה קורה במצבי ניגוד אינטרסים בין טובת הארגון לבין אינטרסים אישיים? 

עוד חשוב לתת את הדעת לתוקף החיסיון המשפטי מול הרגולטור ולהתייחס בין היתר, להיבטים אתיים בייצוג לקוח "פרטי" בשם העמותה – לטובת אינטרס ציבורי, ובייצוג משותף של עמותות בהליכים משפטיים.

היעדר גבולות אחריות ברורים מייצר מתח תפקיד וסביבה לא בריאה לעבודת היועמ"ש, לארגון ולרגולטורים השונים.

כל עוד העבודה מתקיימת בתוך גבולות הגזרה, לא עולות שאלות. לעומת זאת, כאשר הקווים האדומים נחצים, מתעוררת השאלה על מי נופלת האחריות. הצורך לדון בהגדרת תפקיד היועץ המשפטי ובהתאם לכך, לעגן זאת בהנחיות לעמותות, עלה בשיח מול רשמת העמותות, אשר הבטיחה לשמור על קשר עם הפורום במטרה לקיים דיאלוג ולשמוע על הניסיון שלנו באלפי עמותות ועשרות או מאות יועצים משפטיים. 

פתיחת ערוץ פניה ישיר ומקצועי ליחידות רשם העמותות

יועצים משפטיים כאנשי מקצוע מהווים אנשי הקשר מול הרגולטור. ככאלה, חשוב שתהיה להם כתובת מקצועית לפניה מקצועית ומנומקת, אולי אנונימית, לשאול שאלות בלי לחשוש להשלכות. כחלק מפניה זו, אפשר לבחון מינוי איש קשר לעמותות גדולות/ איש קשר לפי תחומי פעילות.

יש קושי כיום להתפנות למענה או ליישום תהליך פרה-רולינג אבל זה הכיוון וזו השאיפה ברשם. היחידה בעיצומה של הטמעת מערכת חכמה (בעלות של כ-15 מיליון ש"ח), במסגרתה נעשית התייעלות בתהליכי העבודה. הנושא כבר נכנס כחלק מתכנית העבודה שלנו ויצא אל הפועל בשלב השני. 

תיקוף הנחיות רשם העמותות נוכח שינויים בתהליכי עבודה טכנולוגיים 

חברי הפורום העלו את הצורך לעשות ריוויזיה על הנחיות רשם העמותות וכן על ההנחיות בחוק ובתקנות, ולהתאימם לרוח התקופה ולשינויים בעקבות השפעת השינויים הטכנולוגיים (לדוגמא, הוספת האפשרות לקיים היוועצות חזיתית ללא הסדרה בתקנון, עדכון התקנון המצוי והוספה בין היתר של התייחסות לאחריות נושאי משרה וביטוח ועוד). 

רשמת העמותות ציינה כי כבר מתקיימת חשיבה על שינוי התקנון המצוי וכי המלצות הפורום נכונות ומקובלות. 

משמעות סיווג העמותות 

חברת הפורום, עו"ד גליה פיט, מנהלת המכון למשפט ופילנתרופיה (הפקולטה למשפטים- אוניברסיטת תל אביב), הציגה את המחקר שערכה עבור זרוע האלכ"רים במשרד המשפטים, במסגרת "שנתון העמותות". נעשתה בחינה רחבה על כל הסיווגים הקיימים ועל האופן שבו העמותות השונות מסווגות את עצמן ונמצא שיש פערים שנובעים ממבנה הסיווג. לדוגמא – תחום המוזיאונים נמצא במסגרת המבנה הסיווגי תחת תחום המורשת ולא כל המוזיאונים עוסקים בתחום המורשת ולא מוכנים לסווג את עצמם כך. המבנה הוא בעייתי וכך גם העובדה שבתוך המבנה עצמו אין הבהרה מה הכוונה. הארגון צריך להבין מה הקריטריונים שעל פיהם הוא אמור לסווג את עצמו בתוך הקלסיפיקציה המובנית. לארגון צריכה להיות הזכות ושיקול הדעת כהצהרה להגיד במה הוא עוסק. 

דגשים והתייחסות לנושאים נוספים שהעלו חברי הפורום

החלק האחרון הוקדש לשאלות ונושאים שהעלו חברי הפורום להתייחסות רשמת העמותות. שמחנו והופתענו לגלות את הזמינות והפתיחות הגדולה של קארן לשיח על הנושאים שעלו.

מקום בשולחן ליועמ"שים

מהדברים שעלו במפגש עולה תפנית דרמטית בכל הנוגע להיפוך הנטל. מומלץ לצרף לקבוצות השונות שיתקיימו כחלק מהדיונים ו"שולחנות עגולים" גם יועצים משפטיים מתוך הרשויות השונות – למשל, רשות המיסים לעניין פעילות עסקית, רשות הגנת הפרטיות, החשב הכללי וכו'.  

הרשמת ציינה כי ישנה כמיהה מצידה לשיתופי פעולה עם רשויות אחרות, בין היתר, בכל הקשור להפחתת הנטל גם של רגולציה וגם של בירוקרטיה. חלק מהרשויות נענות וחלק לא. במסגרת זו גם הוקם צוות משותף עם משרד הפנים לעניין תאגידים עירוניים. מדובר בפיילוט שבמסגרתו הצוות יבחן את הדרישות של משרד הפנים ואת הדרישות של זרוע האלכ"רים לאיתור החפיפה והשוני.

מתוכננת גם פגישה בין זרוע האלכ"רים לרשות להגנת הפרטיות בנוגע לביקורות שהרשות עורכת על עמותות, כדי לוודא שהדבר נעשה תוך מעורבות יחידת רשם העמותות. 

הנהלה וכלליות

נושא שמכביד ומגביל ביצירת פרויקטים חדשים מכיוון של המטה, בעיקר כשמדובר בעמותות תפעוליות. בפועל, היועצים המשפטיים נותנים מענה גם לגורמי המקצוע בשטח ולא רק למטה (לדוגמא מפגשי מיצוי זכויות). ישנו צורך לבדוק אם יש מקום לפתוח את זה מול החשב הכללי ולשנות את הרכיבים הכלולים בהוצאות הנהלה וכלליות.

רישום עמותה וניסוח מטרות העמותה

גורמים המטפלים ברישומים של הרבה מאוד עמותות עדים למעורבות יתר על המידה בתהליך רישום עמותה ובהגדרת מטרות העמותה. הדבר פוגע בהפחתת הנטל הרגולטורי. לעיתים קרובות, הרשם מתערב בניסוח המטרות ואף מנחה לנסח באופן מסוים שלא מקובל על מייסדי העמותה. 

איגודים עסקיים

יש מספר עמותות שמשמשות כאיגוד עסקי. עלתה השאלה האם ניתן לערוך סינרגיה בין הנחיות רשם העמותות להנחיות רשות התחרות הכלכלית ולפרסם עמדה בנושא.

לסיכום

שמחנו והתרגשנו מהנגישות והזמינות כחלק מתפיסת התפקיד שמקדמת הרשמת, ומהפתיחות והיכולת להעלות סוגיות בוערות וחשובות שמעסיקות את חברי הפורום, ואכן בעקבות כל זאת התקיים קיימנו שיח מקצועי ומרתק.

חברות וחברי הפורום הביעו לאורך כל המפגש הערכה רבה לשינויים שמובילה קארן בשנתיים האחרונות, וציינו לשבח את הרוח המרעננת והחיובית שנתקלו גם בפנייתם לרשמת כל אחד בארגונו. בכוונת מנהלות הפורום להמשיך את הקשר הישיר עם רשמת העמותות, להעמיק את הדיון בחלק מהנושאים שהוצגו,  וכן להעלות בפניה סוגיות נוספות שנוגעות ליועצים משפטיים בעמותות. חברי הפורום אשר מעוניינים להשתתף בשולחנות העגולים מוזמנים לפנות אלינו בעניין.

כתובת המייל הישירה לפניות לרשמת העמותות >> KarenS@justice.co.il

הפוסט פורום היועמ"שים פוגשים את רשמת העמותות הופיע לראשונה ב-המגזר השלישי | מנהיגות אזרחית.

עו"ד שלומית שפר, יועצת משפטית של יחד למען החייל – קרן לב"י והאגודה למען החייל, חוגגת 20 שנות עשייה ועבודה למען חיילי צהל. 

מאת: עו"ד רינת בר-אל – יועמ"שית יעדים לצפון ומנהלת שותפה של פורום היועמ"שים בעמותות 

11 שנים מפרידות ביני לבין עו"ד שלומית שפר – הן בגיל והן בניסיון, ולא מדובר רק במספר ראשוני, אלא גם בנקודת מבט אחרת. שלומית הציגה בפניי פרספקטיבה שונה של הייעוץ המשפטי – מעמד שבו הכל באחריותה לצד תמיכה משמעותית ממשרד חיצוני, עבודה עם מנכ"לים מתחלפים וגם כפיפות מקצועית למספר גורמים, תפקיד בו היא חולשת על כל הקצוות אבל בעיקר נמצאת במרכז העניינים. 

עו"ד שלומית שפר, בת 50, נשואה לבני – עו"ד ושותף במשרד ש. הורוביץ, ביחד הם מגדלים 4 ילדים  ומתגוררים בשוהם.

דבר ראשון וחשוב – איך מסתדרים עם בן זוג שהוא גם עו"ד? 

אני תמיד אומרת לבעלי שלמרות ששנינו עורכי דין אנחנו לא באמת באותו מקצוע. העבודה במשרד גדול שונה מאד מתפקיד הייעוץ המשפטי. בעוד שבמשרד גדול אתה מתמחה ומתמקצע בנישה מסוימת, לומד תיק אחד במשך שעות, אוסף עובדות ומשקיע ימים על כתב טענות אחד, בתור יועצת משפטית – עלייך לדעת הכל על הכל מהכל, ובאותו הרגע. בכל מקרה, בני ואני קיבלנו החלטה משותפת לגבי הכיוונים המקצועיים שלנו –. בעלי נתון לכבלי הקריירה ולי היה חשוב למצוא מקום עבודה עם שעות עבודה נוחות, שיאפשר לי לגדל את הילדים. לי גם היה חשוב שמקום העבודה שלי יעסוק בעניינים הקרובים לליבי הרבה מעבר לתפקיד היועמ"ש הקלאסי בתאגיד מסחרי. 

איך הגעת לאגודה למען החייל?

לאחר התמחות ועבודה במשרדים קטנים, צדה את עיניי מודעה "דרוש/ה עו"ד לחצי משרה לעמותה גדולה". כשגיליתי שמדובר באגודה למען החייל שמחתי מאד, היות שמדובר בארגון גדול שיש לו תרומה משמעותית לחיילי צה"ל. באגודה הייתה מחלקה משפטית שבה יועצת משפטית ועורכת דין נוספת, סה"כ היינו צוות של 3 עורכות דין. מפה לשם, באוקטובר הקרוב אחגוג 20 שנות עבודה באגודה! 

תפקידך הנוכחי:

במרוצת השנים, הפכתי להיות היועצת המשפטית הראשית של האגודה,  יועצת משפטית יחידה בתוך "הבית" עם ליווי משפטי מקצועי מגוון מבחוץ. המשרד של תדמור לוי ושות' מלווה אותנו באופן צמוד. הסידור הזה מצוין בעיניי – השילוב של יועמ"ש עם משרד חיצוני שמלווה אותו. היכולת של משרד חיצוני לתת מענה מגוון היא טובה יותר, במיוחד כשמדובר בהתמחויות ספציפיות בתחומי החוזים, מכרזים, מיסוי, תכנון ובניה ועוד. אני מוקפת ביועצים טובים, שאני יכולה לסמוך עליהם, שיעמיקו בתחום ויתנו לי חוות דעת נכונה. בנוסף, לא מזיק להגיע לדיונים או לועדות שונות עם חוות דעת של שם כמו עו"ד דודי תדמור. חשוב לי לציין את השרות המצוין של משרד תדמור לוי ושות'. הם מלווים אותנו כבר שנים רבות, מקצועיים ביותר זמינים מאד ולא פחות חשוב מחוברים לנתינה למען החיילים. אני בהחלט ממליצה על המבנה של המערך המשפטי הזה לעמותות בסדר גודל כמו שלנו, אני מוצאת אותו נכון וטוב ומתאים.

על מה את אחראית במסגרת תפקידך?

האגודה למען החייל הפכה עם הזמן לארגון גדול הרבה יותר שנקרא קרן לב"י האגודה למען החייל ע"ר – יחד למען החייל, עם שלוש זרועות: זרוע גיוס תרומות, זרוע ביצועית וזרוע קמעונאית. כך שהפעילות המשפטית כיום הינה רחבה מאד ונוגעת באספקטים רבים החל מיחסי עובד-מעביד, ניהול נכסים, מיסוי, חוזים, מכרזים, הסכמים עם משרד הביטחון ורגולציה של רשם העמותות ועוד. למרות ריבוי התחומים, לא תהיה חוו"ד מקצועית שתגיע מתדמור או ממשרד עו"ד אחר שתעבור להנהלה או לשטח מבלי שאני אעבור עליה ואדייק אותה. בשנות עבודתי בארגון צברתי ידע רב על הארגון, הניואנסים, הנישות, המחלקות והפעילויות השונות, דבר שמקנה לי יתרון משמעותי וזווית ראיה ייחודית ולכן הכל עובר דרכי. בנוסף לכך, ביומיום אני נדרשת לתת מענה מקצועי לסוגיות שונות שעולות בזמן אמת ואת ההתייחסות המשפטית בכל פגישה או יוזמה שמוצגת בפניי. לפעמים אני נאלצת  להרים דגל,  לעצור דברים או להתיר אחרים. כאמור הפעילות שלנו בעמותה היא ענפה מאוד ומורכבת, עם מערכות יחסים ייחודיות עם משרד הביטחון, צה"ל, תורמים, ספקים רבים, רגולטורים שונים ועוד ועל כן יש צורך תמידי בהתייעצות עם יועמ"ש. 

תארי לנו יום עבודה שלך – מתחילתו ועד סופו

יום העבודה שלי מתחיל עוד לפני שאני מגיעה למשרד, עם שיחות טלפון והתייעצויות, לרוב של מנהלת משאבי אנוש ובעידן הנוכחי – עם ממונה הקורונה. 

עם הגיעי למשרד, יש לי לו"ז מתוכנן וקבוע של ישיבות הנהלה, התייעצויות פנימיות, פגישות ודיונים. במרבית הדיונים אני משתתפת כדי לתת אינפוט משפטי, ולחלקם אני מוזמנת כחברת הנהלה, כדי לסייע בהתוויית מדיניות ולהציג את השקפת עולמי. בין לבין יכולים לצוץ כל מיני דברים, המחייבים התייעצויות וטלפונים כל הזמן. כמובן קשר שוטף עם משרד תדמור, אי מיילים, טלפונים ופגישות.

סוף יום העבודה מתחלק לשתי תקופות. לפני הקורונה – יום העבודה פחות או יותר הסתיים עם הגעתי הביתה. כעת, לאחר פרוץ משבר הקורונה, הכל השתנה. יום העבודה הוא גמיש יותר, יש פחות גבולות וזה שינוי לטובה וגם לרעה. היתרונות הם שניתן להחליט להתחיל יום עבודה מאוחר יותר כי הוא ייגמר מאוחר יותר. הגמישות, זה תלוי גישה של ההנהלה ותלוי גם באוטונומיה עצמית. מבחינת המנכ"ל שלי, ירון בארי, כל עוד יש זמינות מלאה והמשימות מתבצעות – שעות העבודה הפיזיות פחות חשובות. אופן העבודה הזה בא לידי ביטוי בכל אגפי המטה בעמותה.

האם את חלק מהנהלת העמותה?

כן, אני חברת הנהלה. בנוסף למוסדות העמותה הניהול כולל יו"ר ועד מנהל, האלוף במיל' יורם יאיר – ייה.  תחתיו יש שלושה מנכ"לים, כיוון שהארגון הנוכחי נוצר ממיזוג של 3 עמותות לעמותה אחת. לכל מנכ"ל תחום אחריות משלו. אחד –גיוס תרומות, השני – מימוש התרומות, השלישי – קנטינות בבסיסים. במחלקה עובדת לצידי מזכירת העמותה, שמטפלת גם בעיזבונות.

אם נסתכל אחורה להיסטוריה שלנו – האגודה למען החייל היא עמותה גדולה וידועה, ליבת העשייה שלה היא למען חיילי צה"ל. קרן לב"י גם היא עמותה מוכרת ופעילה מאוד, הייתה בעבר סוג של יחידה צבאית, ששירתו בה לובשי מדים. התחרות בין שתי העמותות לא הייתה בריאה, בעיקר בחו"ל, ונושא הכפילות בגיוס התרומות ספג הרבה ביקורת של מבקר המדינה.  ולכן, במהלך שיזם משרד הביטחון נוצר המיזוג בין שתי העמותות. בוועד המנהל של העמותה המאוחדת ישנם נציג צה"ל ונציג משרד הביטחון – כך שאנו כפופים לביקורות של מבקר המדינה. 

התקנון שלנו מאפשר מטרות מאוד רחבות, כך שכל מה שנוגע בחייל נמצא במטרות שלנו – פנאי, ספורט, דת, רווחה, בריאות, חינוך וכו' – ולכן גם העשייה שלנו היא מאוד רחבה ומגוונת.

הפעילות שלנו אל מול חיילי צה"ל היא עצומה – גם במחזורים הכספיים וגם במניפת העשייה. החל מטיפול בחיילים בודדים, לוחמים קרביים, חיילים במשפחות מעוטות יכולת, טיסות לחיילים בודדים, בניה ושיפוצים במחנות צהל הקמת מועדון, חדר כושר, בית כנסת, רכישת ספר תורה, ועוד אינספור פעילויות בתוך הבסיסים. 

יש לנו מערך של בתי חייל, 15 מתקנים ברחבי הארץ וכמו ברשת מלונאית, אנו משתדלים להעניק שירות באיכות גבוהה ללקוחות. בתחום זה יש המון עיסוק במכרזים – מכרזי רכש לכל הספקים, הליכים של הצעות מחיר כדי לקבל את ההצעות הכי טובות. אני אחראית על הנושא יחד עם מנהל הרכש. 

יש גם, כאמור, גוף שלישי שנקרא "כוורת" (לשעבר השק"ם) – רשת קמעונאית גדולה בכל הבסיסים במחירים מעולים לחיילים. מבחינה רגולטורית נדרשנו לבודד את הגוף הזה, כך שכל העודפים מהכנסות הרשת חוזרים להוזיל מחירים בתוך הכוורות. 

למה אתם דואגים לזה ולא צה"ל או משרד הביטחון?

יש לכך שתי סיבות עיקריות: 

ראשית, עם ישראל, בארץ ובעולם, מאוד רוצה לתרום לחיילי צה"ל. אנחנו מהווים גשר בין העם לבין הצבא. בתפיסה של המדינה זה לא בריא שלמפקדים תהיה גישה ישירה לתורמים ולהיפך – שלתורמים תהיה גישה ישירה למפקדים בצבא. לכן יצרו גוף – יחד למען החייל -שהוא שער הכניסה המרכזי, היחיד והעיקרי של תרומות לצה"ל – מצד אחד, לצה"ל יש פיקוח על כל מה שנכנס באמצעות ענף תרומות, ומנגד אנחנו גורם מגשר בין כל העם בתפוצות שמחפש לתרום באופן מוסדר, לבין צה"ל. זה מונע שחיתויות ומעניק הסדרה של מדיניות ושיוויון בחלוקת התרומות בין היחידות הצהליות השונות.

סיבה שניה –צה"ל מעיד על עצמו שהוא צריך גוף רלוונטי, מהיר, יעיל וחושב, שיודע לצאת מחוץ לקופסא ויודע לתת ערך מוסף. וזה מה שאנחנו יודעים לעשות. אם הלקוח מבקש את קיומך אנחנו נהיה כאן. יש לנו כל כך הרבה אינפוט לתת, למימוש של כל תרומה. וזה בא לידי ביטוי למשל בתקופת הקורונה – המצאנו פתרונות יצירתיים וחדשים: למשל לקחנו את כפר הנופש שלנו ושיכנו בו חיילים חולי קורונה. אנחנו למעשה זרוע ביצועית של משרד הביטחון. 

האם המבצעים הצבאיים משפיעים על העמותה? 

בוודאי! עם תחילתו של מצב לחימה או מצב חירום, ישנה התגייסות מלאה ומיידית של כל הארגון. אנו ממפים במהירות את הצרכים של החיילים לאור המצב ודואגים להשיג עבורם את המענים הנדרשים בצורה הכי מהירה ולהביא אותם עד אליהם: ערכות מתיקה, ערכות היגיינה, ערכות טקסטיל והלבשה תחתונה, ניידות של שתיה וחטיפים שמגיעות אליהם לשטח, פעילות הפוגה וריענון ועוד. כל מה שצה"ל יבקש עבור החיילים שמשתתפים במבצע או תומכים בו – אנחנו נצליח לעמוד ביעד ולהשיג עבורם. זה הרבה בזכות התרומות שבד"כ זורמות אלינו בעיתות של לחימה.

באילו אתגרים נתקלת בעבודה?

לצד העובדה שאני נמצאת בתפקיד בעמותה כבר תקופה לא מבוטלת, אתגר מרכזי הוא השינויים הפרסונליים בתפקידי המנכ"ל והיו"ר אליהם אני כפופה. חילופי מנכ"ל זו תקופה מאוד מאתגרת. אני נושאת במשרת אמון ובתפקיד אישי, בו יש צורך בכימיה ובהתאמה הדדית ביני ובין המנכ"ל. המנכ"ל צריך לסמוך עליי ולקבל את ההמלצות המקצועיות שלי. מדובר באתגר אישי ומקצועי ממשי –  להוכיח את עצמך בכל פעם מחדש. בנוסף, אני צריכה לראות שהכיוונים והמדיניות של המנכ"ל החדש מתאימים לי באופן אישי, מבחינת סט הערכים והנורמות האישיות שלי. היו בעבר מנכ"לים שהכניסו שינויים משמעותיים בהתוויית המדיניות של הארגון. למדתי שכל מנכ"ל הוא עולם ומלואו, ושהוא מגיע עם הסתכלות משלו לגבי מעמדו של היועמ"ש, עד כמה הוא יהיה דומיננטי, עד כמה המנכ"ל יאפשר לו לתת ייעוץ שיוביל לקבלת החלטות וכיוצ"ב.

איך משבר הקורונה השפיע על העבודה שלך?

בהתאם לתקנות, מינינו ממונה קורונה, ביצענו (ועדיין) הערכות מצב אחת לשבוע, בהן אני תמיד משתתפת ומהווה חלק אינטגרלי. לעיתים הערכות המצב הללו הן מורחבות יותר, ומשתתפים בהן מנהלי בתי החייל למשל, אולם אני תמיד חלק מהן ונותנת את האינפוט המשפטי שלי. בתחילת הקורונה במשך זמן רב הייתי צריכה להדוף שמועות וידיעות מהתקשורת, עד לקבלת התקנות הסופיות מהרשומות. כולנו התמודדנו עם הנושא הזה לאורך הסגרים ותקופת הקורונה הראשונית. העדכונים למנהלים ולעובדים פורסמו ע"י ממונה הקורונה אבל תמיד אחרי שאני עברתי, ניסחתי ואישרתי. 

התפקיד העיקרי שלי בנושא הקורונה היה עבודה מול משרד הבריאות. חלק לא מבוטל מהתקנות לא התאים לאופי של הפעילות שלנו, לדוגמא: בבתי החייל. לרוב (בנסיבות שונות מהקורונה) ההתייחסות אל בית החייל היא כבית מלון. אולם הפעם ההתייחסות הזו הייתה מאוד בעייתית, כי היינו צריכים לבקש מהדיירים להציג תו ירוק – אבל אין לנו את הנתונים הללו על החיילים. לכן פעלנו לקבל החרגה ממשרד הבריאות, כאשר בסופו של דבר הונפק תו סגול מיוחד לבתי חייל! זה בכלל לא מובן מאליו, כי צה"ל הוחרג מהתקנות, אבל העמותה שלנו היא לא צה"ל. אחרי שהסברנו את האופי המיוחד של בתי החייל, שמהווים למעשה בית חלופי לחיילים שאין להם מקום לינה, וכשצוללים ממש לעשייה שלנו – מבינים שצריך לתת פתרון אחר ולכן הונפק התו הסגול המיוחד.

אילו תכונות לדעתך נדרשות להצלחתו של יועמ"ש בעמותה?

לדעתי האידיאל מוגדר מראש, כבר בכך שקראו לנו שומרי סף. המטרה בהגדרה הזו היא לאו דווקא כדי שנגיד כל היום "לא" ונחסום דברים, אלא כדי לשמור שהארגון לא יעשה טעויות. המטרה שלנו היועמ"שים היא לאפשר פעולות ועשייה תוך שמירה על החוק, על התנהלות תקינה, על הנחיות רשם העמותות, על הזכאים והנהנים של העמותה ועל התורמים.

מהו ה"אני מאמין" שלך?

חד משמעית – דוגמא אישית. מה שאת עושה והדרך שבה את מצפה שאחרים ינהגו – ככה תעשי בעצמך. המוטו הזה משתלב לי גם בחיים האישיים וגם המקצועיים. בעולם העמותות, נושא השקיפות וטוהר המידות מהווה אבן יסוד, כל זאת יחד עם שילוב של חובת שומר הסף, מכריח את היועצים המשפטיים לאמות מידה ודוגמא אישית מאוד דווקניות, וככה אני חיה ושם אני רואה את עצמי. זה משתלב מצוין גם עם העמותה בה אני עובדת והעשייה של החיילים – בעלי עושה מילואים וילדיי הולכים לצבא, כי אני מאמינה שצה"ל הוא מקור העוצמה של העם היהודי.

מדוע הצטרפת לפורום היועצים המשפטיים בעמותות והאם הוא סייע לך בעבודתך?

אני חושבת שחשוב מאוד שיהיה פורום נפרד לעמותות, מדובר בדינים אחרים ובגישה מקצועית אחרת. הפורום בהחלט מספק ידע ומידע, וזה תמיד דבר טוב, גם אם זה משהו שאני יודעת ומכירה, חשוב ללמוד שוב ושוב.

הפוסט פינת הזרקור – שלומית שפר, יחד למען החייל | קרן לב"י והאגודה למען החייל הופיע לראשונה ב-המגזר השלישי | מנהיגות אזרחית.