לאחר תקופה ארוכה בה לא נפגשו חברי הפורום קיימנו מיטאפ והיעצים המשפטיים בעמותות נפגשו לשיחת הכרות עם עו"ד שולי אבני שוהם ראש רשות התאגידים.

בשיחה קולחת ופתוחה הציגה לנו ראש ראשות התאגידים את מבנה הרשות, בעלי התפקידים והחידושים והעדכונים שנוספו עם כניסתה להובלת רשות התאגידים. בין השאר הוצגו העדכונים שנערכו במערכת הגיידסטאר והצגת מערך השירות והקמפוס של רשות התאגידים, והדיווחים והפרסומים ברשתות החברתיות  

המפגש התנהל בצורה פתוחה ומכבדת, שאנו שאלות וקיבלנו מענים. קיבלנו אוזן קשבת ודלת פתוחה להמשך שיח משותף לטובת הארגונים חברתיים בישראל והרמנו כוסית לקראת השנה החדשה

אנו מודים לחברת הפורום עו"ד דקלה סתי מאיר, היועצת המשפטית בעמותות איל"ן על האירוח הנדיב.

"אני מאמינה בחיבור בין אנשים ובפוטנציאל שלו לחיזוק הערבות ההדדית, הגברת מוטיבציה לצמיחה והתפתחות אישית, לקיחת אחריות ופיתוח כושר מנהיגות"

עו"ד רגינה באי-באבייב, יועצת משפטית בעמותה לילדים בסיכון, מייסדת פורום היועמ"שים בעמותות מסכמת עשייה חברתית משמעותית ויוצאת לדרך חדשה. וזו כמובן הזדמנות שלנו, פורום היועצים המשפטיים בעמותות, להיפגש ולהרים כוסית של תודה ולאחל הצלחה מרובה  בדרכה  החדשה.
מכל קצוות הארץ הגיעו יועצים משפטיים למפגש א- פורמלי באירוח נדיב של משרדי הרצוג פוקס נאמן לאירוע הפרידה המרגש מרגינה

לראיון הפרידה מרגינה באבייב כפי שפורסם בניוזלטר המשפטי | גליון מס' 4| ספטמבר 22

על מעמד היועץ המשפטי בעמותה והתייחסות לסוגיות עיקריות שהעלו חברי הפורום והתהליך האסטרטגי ברשם העמותות – דילמות, אתגרים והשינויים הצפויים ברגולציה // מאת מנהלות הפורום: עו"ד רגינה באי-באבייב ועו"ד רינת בר-אל

באוקטובר ימלאו שנתיים לכניסתה של עו"ד קארן שוורץ לתפקיד רשמת העמותות. למעשה, קבלת הפנים הרשמית של עו"ד שוורץ, או קארן כפי שהיא מדגישה שיש לקרוא לה, הגיעה מווירוס הקורונה – אשר ליווה אותה מתחילת התפקיד והתווה את דרכה עד כה.  על אף קבלת פנים זו, קארן הביאה איתה תפיסת תפקיד מעניינת ומרעננת – שמירה על אמון ורווחת הציבור, קידום פעילות ארגוני המגזר השלישי וחיזוק חוסן החברה הישראלית. וכך בתפקידה החדש ביחידת רשם העמותות, בעוד המשבר עוצר לרגע את המרוץ הכללי, החליטה קארן לגבש חזון ולהגדיר מחדש את תפיסת התפקיד של היחידה:

אני חוזרת כל הזמן למונח "תפיסת התפקיד" כי אני באופן אישי לא רואה איך אדם קם בבוקר ולא מבין באמת מה הוא הולך לעשות ומה המנוע המניע אותו. לכן הדיבור של תפיסת התפקיד היה אבן הדרך הראשונה והקריטית בתכנית האסטרטגית.

חידושים נוספים שעו"ד שוורץ הציגה בפני חברי וחברות הפורום היו כחלק מהמגמה להפחית בנטל הרגולטורי:

1. בחודש ספטמבר עתידה לעלות פלטפורמה חדשה לרישום עמותה, לאו דווקא ע"י עו"ד או רו"ח. 
2. מדיניות בנושא שינוי תקנון עמותה – במקרה של שינוי תקנון, העמותות יגישו במסגרת הבקשה תצהיר בנוסח שייקבע ע"י רשם העמותות, כי בשינוי המבוקש אין עבירה על חוק העמותות או סעיפי חוק ספציפיים אחרים. ככל שלא תתקבל תגובה או דחיה לבקשה בפרק זמן מוגדר, התקנון מאושר ("שתיקה כהסכמה"). 
3. ניהול תקין – כחלק מתפיסת התפקיד שונתה הגדרת נטל ההוכחה ביחידת רשם העמותות. אם עד כה תפיסת היחידה הייתה שכל העמותות צריכות להוכיח התנהלות עפ"י דין לצורך קבלת אישור ניהול תקין, הרי שמהיום הכיוון הוא היפוך הנטל. הנחת היסוד הינה כי כל העמותות מתנהלות על פי דין אלא אם הוכח אחרת. התפיסה הזו מקבילה רעיונית לרישיון הנהיגה. אדם עושה טסט ומקבל רישיון למשך X שנים. אם יבצע עבירה, הוא ייקנס או שרישיונו ייפסל. כך גם עם אישור ניהול תקין – האישור ייפסל אם התנהלות העמותה תהיה בניגוד לחוק ולהוראות הרשם.   

עוד על מדיניות הדלת הפתוחה ולתוצאות שיתוף הציבור של זרוע האלכ"רים במשרד המשפטים >> ראו כאן

מעמד ותפקיד היועץ המשפטי 

חלקו העיקרי של המפגש הוקדש לשאלות שרלוונטיות לפורום היועצים המשפטיים בעמותות, כאשר הנושא המרכזי היה מעמד ותפקיד היועץ המשפטי – נושא שכמעט לא יורד מסדר היום בפורום, ובצדק. 

נהוג להניח כי יועמ"ש פנימי הוא מעין שומר סף בארגון, המתריע מפני חשיפה לתביעה או סיכון משפטי ומייעץ בנוגע לפתרונות וחלופות לצמצום הסיכון. פעמים רבות, חוות דעתו של היועמ"ש לא מתקבלת במלואה או בכלל. יותר מכך, ארגון המעוניין לקדם פעילות כזו או אחרת, תמיד יכול לעשות זאת בלי לעבור את אישור היועמ"ש. בדיני התאגידים לא קיימת חקיקה המסדירה את עבודת היועמ"ש בארגון וכחלק ממנה, את חובת ההיוועצות, למשל.

כמו כן, נשאלת השאלה האם על היועמ"ש רק להתריע או גם למנוע באופן פעיל? האם יועמ"ש בארגון הוא נציג מערכת החוק וחלה עליו חובת דיווח כלפי הרגולטור, נפרדת מחובות הדיווח במקרים ספציפיים החלים על הארגון?

אפשר לבחון שאלה זו גם דרך הסתכלות על חובת הנאמנות של היועמ"ש הפנימי (לעומת יועץ משפטי חיצוני, למשל). מצד אחד נאמנותו נתונה ללקוח שלו – הארגון שבו הוא עובד. מצד שני, הוא כפוף למערכת החוקים ומחויב לפעול גם בהתאם לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין. בפועל הייעוץ המשפטי ניתן למנכ"ל, לנושאי המשרה, חברי ההנהלה/הדירקטוריון. מה קורה במצבי ניגוד אינטרסים בין טובת הארגון לבין אינטרסים אישיים? 

עוד חשוב לתת את הדעת לתוקף החיסיון המשפטי מול הרגולטור ולהתייחס בין היתר, להיבטים אתיים בייצוג לקוח "פרטי" בשם העמותה – לטובת אינטרס ציבורי, ובייצוג משותף של עמותות בהליכים משפטיים.

היעדר גבולות אחריות ברורים מייצר מתח תפקיד וסביבה לא בריאה לעבודת היועמ"ש, לארגון ולרגולטורים השונים.

כל עוד העבודה מתקיימת בתוך גבולות הגזרה, לא עולות שאלות. לעומת זאת, כאשר הקווים האדומים נחצים, מתעוררת השאלה על מי נופלת האחריות. הצורך לדון בהגדרת תפקיד היועץ המשפטי ובהתאם לכך, לעגן זאת בהנחיות לעמותות, עלה בשיח מול רשמת העמותות, אשר הבטיחה לשמור על קשר עם הפורום במטרה לקיים דיאלוג ולשמוע על הניסיון שלנו באלפי עמותות ועשרות או מאות יועצים משפטיים. 

פתיחת ערוץ פניה ישיר ומקצועי ליחידות רשם העמותות

יועצים משפטיים כאנשי מקצוע מהווים אנשי הקשר מול הרגולטור. ככאלה, חשוב שתהיה להם כתובת מקצועית לפניה מקצועית ומנומקת, אולי אנונימית, לשאול שאלות בלי לחשוש להשלכות. כחלק מפניה זו, אפשר לבחון מינוי איש קשר לעמותות גדולות/ איש קשר לפי תחומי פעילות.

יש קושי כיום להתפנות למענה או ליישום תהליך פרה-רולינג אבל זה הכיוון וזו השאיפה ברשם. היחידה בעיצומה של הטמעת מערכת חכמה (בעלות של כ-15 מיליון ש"ח), במסגרתה נעשית התייעלות בתהליכי העבודה. הנושא כבר נכנס כחלק מתכנית העבודה שלנו ויצא אל הפועל בשלב השני. 

תיקוף הנחיות רשם העמותות נוכח שינויים בתהליכי עבודה טכנולוגיים 

חברי הפורום העלו את הצורך לעשות ריוויזיה על הנחיות רשם העמותות וכן על ההנחיות בחוק ובתקנות, ולהתאימם לרוח התקופה ולשינויים בעקבות השפעת השינויים הטכנולוגיים (לדוגמא, הוספת האפשרות לקיים היוועצות חזיתית ללא הסדרה בתקנון, עדכון התקנון המצוי והוספה בין היתר של התייחסות לאחריות נושאי משרה וביטוח ועוד). 

רשמת העמותות ציינה כי כבר מתקיימת חשיבה על שינוי התקנון המצוי וכי המלצות הפורום נכונות ומקובלות. 

משמעות סיווג העמותות 

חברת הפורום, עו"ד גליה פיט, מנהלת המכון למשפט ופילנתרופיה (הפקולטה למשפטים- אוניברסיטת תל אביב), הציגה את המחקר שערכה עבור זרוע האלכ"רים במשרד המשפטים, במסגרת "שנתון העמותות". נעשתה בחינה רחבה על כל הסיווגים הקיימים ועל האופן שבו העמותות השונות מסווגות את עצמן ונמצא שיש פערים שנובעים ממבנה הסיווג. לדוגמא – תחום המוזיאונים נמצא במסגרת המבנה הסיווגי תחת תחום המורשת ולא כל המוזיאונים עוסקים בתחום המורשת ולא מוכנים לסווג את עצמם כך. המבנה הוא בעייתי וכך גם העובדה שבתוך המבנה עצמו אין הבהרה מה הכוונה. הארגון צריך להבין מה הקריטריונים שעל פיהם הוא אמור לסווג את עצמו בתוך הקלסיפיקציה המובנית. לארגון צריכה להיות הזכות ושיקול הדעת כהצהרה להגיד במה הוא עוסק. 

דגשים והתייחסות לנושאים נוספים שהעלו חברי הפורום

החלק האחרון הוקדש לשאלות ונושאים שהעלו חברי הפורום להתייחסות רשמת העמותות. שמחנו והופתענו לגלות את הזמינות והפתיחות הגדולה של קארן לשיח על הנושאים שעלו.

מקום בשולחן ליועמ"שים

מהדברים שעלו במפגש עולה תפנית דרמטית בכל הנוגע להיפוך הנטל. מומלץ לצרף לקבוצות השונות שיתקיימו כחלק מהדיונים ו"שולחנות עגולים" גם יועצים משפטיים מתוך הרשויות השונות – למשל, רשות המיסים לעניין פעילות עסקית, רשות הגנת הפרטיות, החשב הכללי וכו'.  

הרשמת ציינה כי ישנה כמיהה מצידה לשיתופי פעולה עם רשויות אחרות, בין היתר, בכל הקשור להפחתת הנטל גם של רגולציה וגם של בירוקרטיה. חלק מהרשויות נענות וחלק לא. במסגרת זו גם הוקם צוות משותף עם משרד הפנים לעניין תאגידים עירוניים. מדובר בפיילוט שבמסגרתו הצוות יבחן את הדרישות של משרד הפנים ואת הדרישות של זרוע האלכ"רים לאיתור החפיפה והשוני.

מתוכננת גם פגישה בין זרוע האלכ"רים לרשות להגנת הפרטיות בנוגע לביקורות שהרשות עורכת על עמותות, כדי לוודא שהדבר נעשה תוך מעורבות יחידת רשם העמותות. 

הנהלה וכלליות

נושא שמכביד ומגביל ביצירת פרויקטים חדשים מכיוון של המטה, בעיקר כשמדובר בעמותות תפעוליות. בפועל, היועצים המשפטיים נותנים מענה גם לגורמי המקצוע בשטח ולא רק למטה (לדוגמא מפגשי מיצוי זכויות). ישנו צורך לבדוק אם יש מקום לפתוח את זה מול החשב הכללי ולשנות את הרכיבים הכלולים בהוצאות הנהלה וכלליות.

רישום עמותה וניסוח מטרות העמותה

גורמים המטפלים ברישומים של הרבה מאוד עמותות עדים למעורבות יתר על המידה בתהליך רישום עמותה ובהגדרת מטרות העמותה. הדבר פוגע בהפחתת הנטל הרגולטורי. לעיתים קרובות, הרשם מתערב בניסוח המטרות ואף מנחה לנסח באופן מסוים שלא מקובל על מייסדי העמותה. 

איגודים עסקיים

יש מספר עמותות שמשמשות כאיגוד עסקי. עלתה השאלה האם ניתן לערוך סינרגיה בין הנחיות רשם העמותות להנחיות רשות התחרות הכלכלית ולפרסם עמדה בנושא.

לסיכום

שמחנו והתרגשנו מהנגישות והזמינות כחלק מתפיסת התפקיד שמקדמת הרשמת, ומהפתיחות והיכולת להעלות סוגיות בוערות וחשובות שמעסיקות את חברי הפורום, ואכן בעקבות כל זאת התקיים קיימנו שיח מקצועי ומרתק.

חברות וחברי הפורום הביעו לאורך כל המפגש הערכה רבה לשינויים שמובילה קארן בשנתיים האחרונות, וציינו לשבח את הרוח המרעננת והחיובית שנתקלו גם בפנייתם לרשמת כל אחד בארגונו. בכוונת מנהלות הפורום להמשיך את הקשר הישיר עם רשמת העמותות, להעמיק את הדיון בחלק מהנושאים שהוצגו,  וכן להעלות בפניה סוגיות נוספות שנוגעות ליועצים משפטיים בעמותות. חברי הפורום אשר מעוניינים להשתתף בשולחנות העגולים מוזמנים לפנות אלינו בעניין.