תיקונים בחוק החברות והשפעתם על העמותות

24 אוג תיקונים בחוק החברות והשפעתם על העמותות

חוק החברות (תיקון מס' 25) התשע"ד-2014

נכתב ע"י עו"ד אופיר כץ – יו"ר 'מנהיגות אזרחית'

לקריאת נוסח החוק במלואו ראו כאן: חוק החברות – תיקון מס' 25

     ביום 6.8.2014 פורסם (ס.ח. 2465) חוק החברות (תיקון מס' 25), התשע"ד – 2014 שהתקבל בכנסת מספר ימים לפני כן.

     כזכור, לפני כשנה החל דיון בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת בהצעת החוק החברות (תיקון מס' 18) (קרן לתועלת הציבור והוראות לעניין חברה לתועלת הציבור), התשנ"ב – 2012  – שעל אף שמה "התמים" של הצעת חוק זו נכללו בה הצעות לתיקונים מהותיים בחוק העמותות ובפרק העוסק בחברה לתועלת הציבור בחוק החברות.

     עמדתנו הייתה ונותרה שגם אחרי כל התיקונים והשינויים שנעשו בהצעת החוק – התוצאה הסופית היא שבצד הסדרה נכונה של מספר נושאים –החוק החדש מאפשר התערבות יתר של רשם העמותות ורשם ההקדשות, לפי העניין, בפעילות של ארגוני החברה האזרחית, הנובעת מעמדה מוטעית של המדינה לגבי מעמדם ומקומם של ארגוני החברה האזרחית בישראל.

     החוק החדש עוסק במספר נושאים. חלקם נושאים הקשורים לממשל התאגידי של העמותות ושל חברות לתועלת הציבור והשלמתם נדרשה, חלקם עוסקים בהגברת הבקרה והפיקוח על העמותות ועל חברות לתועלת הציבור– פעילויות שהתקיימו בפועל (כגון ביקורת עומק בידי רואי חשבון חיצוניים) – אך לא היו מוסדרים בחוק וחלקם עוסקים בהגברת השקיפות ועוד.

     ההוראות העיקריות הכלולות בחוק החדש חלות הן על עמותות והן על חברות לתועלת הציבור הן, על כן נתייחס בהמשך בעיקר לעמותות.

  1. החוק החדש מטיל חובה על רשם העמותות ורשם ההקדשות – לפרסם מידע והנחיות, ובמידת האפשר להתרשם מפעילות העמותות ולערוך להן הדרכות, וכל זאת כדי לסייע להן בניהול ענייניהן בהתאם להוראות החוק.
    אין המדובר ב"תחליף" ההוראות בדבר "ניהול תקין" – שאינן הוראות מכוח החוק – אלא הוראות לניהול ענייני העמותות בהתאם להוראות החוק.
    לעניין זה נציין כי אנו מתקשים לראות כיצד רשם העמותות יקיים חובה זו ובכלל זה לקיים "הדרכות" ללא שיתוף פעולה של ארגוני החברה האזרחית המתמתחים בפעילות הדרכה כזו.
  1. סעיף 4 לחוק העמותות עוסק בשם העמותה וקובע הוראות למניעת הטעייה, פגיעה בתקנת הציבור או ברגשותיו על ידי שם העמותה. הסעיף הקיים מאפשר לרשם, במקרה של שם כזה, לדרוש מעמותה שינוי שמה ובמקרה של אי ביצוע דרישה זו לפנות ליועץ המשפטי לממשלה על מנת שיעתור לבית משפט לעניינים מינהליים.
    התיקון לחוק "מקצר" ההליכים ומעביר, למעשה, את הסמכות הסופית ליועץ המשפטי לממשלה במקום לבית המשפט. אם העמותה לא תקיים דרישת הרשם בתוך 4  חודשים יוכל הרשם לשנות את שמה באישור היועץ המשפטי לממשלה.
    בתי המשפט בישראל פסקו, לא אחת, ששם תאגיד נכלל במסגרת "חופש ההתאגדות" ו"חופש הביטוי" ועל כן ברור שהפעלת הסמכויות על פי סעיף זה ייתכנו רק במקרים קיצוניים במיוחד שיצטרכו לעמוד גם במבחן הבג"צ.
  1. תיקון סעיף 30 לחוק העמותות – הסעיף העוסק בוועדת הביקורת, תפקידיה וסמכויותיה – הוא אחד התיקונים המהותיים במסגרת החוק החדש.
    לפני כ – 7 שנים תוקן סעיף 30 לחוק העמותות ונקבעו בחוק תפקידי ועדת הביקורת/הגוף המבקר.
    מאחר וחוק העמותות לא הכיר, עד עתה, ב"מבקר הפנימי" כ"מוסד חובה" של עמותה, נכללו בהוראות סעיף 30 גם פעילויות שמטבען הן פעולות המוטלות על מבקר פנימי ולא על ועדת ביקורת.
    מאידך, בעמותות רבות מכהנים מבקרים פנימיים – הן מכוח חוקים אחרים (לדוגמה – מוסדות להשכלה גבוהה) והן מכוח החלטות של הארגונים עצמם, בעיקר ארגונים גדולים, שביקשו להיעזר בשירותי ביקורת פנימית לצרכיהם.
    מן הראוי לציין כי על פי חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב – 1992 המבקר הפנימי מתמנה וכפוף לדירקטוריון/הוועד המנהל ולא לוועדת הביקורת.
    כל אלה גרמו לכך שמערכה היחסים בין האורגנים השונים בעמותה והכפיפות של המבקר הפנימי היו בלתי מוסדרים.
    הסעיף החדש "עושה" סדר במערכת יחסים זו (בעמותות ובחרות לתועלת הציבור).
    הוראות החוק החדש מרחיבות במידה מסוימת את סמכויות ועדת הביקורת לגבי בחינת מערך הביקורת הפנימית, טיפול בתלונות העובדים וההגנה עליהם, קובעות את דרך עבודתה של ועדת הביקורת, הנוכחות בדיוניה, ואת מערכת היחסים בין הוועד המנהל לבין ועדת הביקורת בכל הנוגע למינוי המבקר הפנימי ולתכנית העבודה של המבקר הפנימי.
  1. החוק החדש קובע כי עמותה שמחזורה השנתי עולה על 10 מיליון ₪ חייבת במינוי מבקר פנימי (הוראה דומה לזו הקיימת כבר 7 שנים לגבי חברות לתועלת הציבור).
  1. סעיף 39 לחוק העמותות עוסק בזכויות העיון של חברי העמותה ושל  הציבור כולו.
    זכויות העיון הן חלק מהרצון לאפשר שקיפות של פעילות העמותות – פעילות שכחלק מתפישת העולם של ארגוני החברה האזרחית היא פעילות רצויה.
    הסעיף החדש מרחיב מאד את זכויות העיון והפרסום של מסמכים, תוצאות ביקורות ונתונים אחרים בצד הגבלות ברורות המונעות מהרשם לפרסם מסמך אם התקיימה לגביו עילה מהעילות המנויות בחוק חופש המידע (ובכלל זה פגיעה בביטחונו או בשלומו של אדם או פגיעה בפרטיותו)
    יתר על כן הסעיף גם מחייב את הרשם – לפני פרסום פרטי זיהוי של צד שלישי העשוי להיפגע – להודיע לאותו אדם, לשמוע את עמדתו , להודיע על החלטת הרשם ולאפשר לו גם זמן סביר לעתור לבית המפשט המוסמך, אם הרשם ידחה התנגדותו לפרסום.
    על פי סעיף זה יכול גם אדם המעוניין שמסמך מסויים הנוגע לעמותה לא יועמד לעיון הציבור לפנות, פנייה יזומה על ידו, לרשם העמותות שיהיה חייב להודיע עמדתו בכתב בתוך זמן סביר. ברור מאליו שבמקרה של אי קבלת בקשתו ניתן יהיה לעתור לבית המשפט המוסמך.
  1. החוק החדש קובע הוראות חדשות בעניין הפיקוח והבקרה על העמותות.
    פעילויות אלה נעשו, בפועל, על ידי נציגי רשם העמותות – אף שלא הייתה להם סמכות מפורשת מכוח החוק – אלא מכוח פסיקה של בתי  משפט (בחלקה – פסיקה אגבית במסגרת הליכים אחרים).
    החוק החדש מבחין בין סמכויות הפיקוח של "מפקחים" שהם עובדי משרד המשפטים שהוסמכו להיות "מפקחים" לבין הסתייעות של רשם העמותות לצורך פעולות ביקורת על ידי "בודק חיצוני" – כגון – רואי החשבון שביצעו עד היום בעיקר את פעילות "ביקורות העומק" מטעם רשם העמותות.
    החוק החדש גם קובע את הכישורים הנדרשים ממפקחים ומבודקים חיצוניים, את חובת ההתקשרות עם בודקים חיצוניים במכרז, הגבלה על משך כהונתם המירבי כבודקים חיצוניים והוראות נוספות בקשר להתקשרות עימם או התרת ההתקשרות עמם.
    עיקר הסמכויות שהוענקו למפקח (כשהוא עונד באופן גלוי תג זיהוי ומחזיק תעודה מתאימה) הן:

א.    לדרוש מכל עובד עמותה, נושא משרה בה ובעל תפקיד למסור את שמו ומענו ולהזדהות באמצעות מסמך רשמי בפניו.

ב.      להיכנס, בעת סבירה, לכל מקום בו פועלת עמותה (למעט דירת מגורים שכניסה אליה תעשה רק על פי צו של בית משפט) בליווי המחזיק המקום או נציגו – ובלבד שכניסה כזו נעשית בהתאם לתכנית פיקוח שהרשם אישר. (במילים אחרות  -אין למפקח רשות או שיקול דעת לעניין זה אלא רק לרשם העמותות עצמו).

ג.      לדרוש המנויים לעיל למסור לו כל מידע ומסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע הוראות החוק או הוראות תקנון העמותה או מטרותיה.

 עיקר התפקידים הסמכויות והחובות של "בודק חיצוני" הם:

א.   לסייע לרשם העמותות בדרך של עריכת בדיקות בהתאם לרשימת עניינים שהרשם יפרסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים ובאופן ובתדירות שהרשם יורה וכל זאת בהתאם להוראות הרשם ותחת פיקוחו.

ב.      בודק חיצוני לא יפעיל סמכות הכרוכה בהפעלת שיקול דעת שניתנה, על פי החוק, לרשם העמותות.

ג.        הבודק החיצוני רשאי לדרוש מהעמותה, מחבריה, נושאי המשרה, למעט המבקר הפנימי, עובדיה ואחרים כל מידע ומסמך הנוגעים לענייני העמותה.

ד.      הבודק החיצוני ימסור לעמותה את טיוטת הדו"ח הסופי שלו ויודיע לה על זכותה להגיש תגובתה. לאחר מכן יגיש את הדו"ח הסופי לרשם העמותות.

ה.      כל הרואה עצמו נפגע ממצאי או המלצות הדו"ח רשאי לפנות לרשם העמותות.

בצד הסמכויות יחולו על בודק החיצוני וכל מי שפועל מטעמו ההוראות הבאות:

חובת שמירה בסוד לגבי כל מידע שהגיע אליו עקב או תוך כדי מלוי תפקידו ואיסור על עשיית שימוש כלשהו או גילויו לאחרים (למעט הנחוץ למילוי תפקידן).

 דינו  של כל בודק חיצוני או העובד מטעמו כדין עובדי המדינה לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי ציבור החוק העונשין, התשל"ז-1977.

  1. סעיף 40 לחוק העמותות עוסק במינוי חוקר וסמכויותיו. הסעיף הנוכחי "דל" ואינו כולל הוראות הקשורות לחקירה.
    הסעיף החדש המוצע – מאפשר ביצוע חקירה אם יש לרשם יסוד סביר להניח כי העמותה אינה מקיימת את הוראות החוק או את תקנונה או את מטרותיה.
    החקירה, כבעבר, יכול שתיעשה על ידי עובד משרד המשפטים או על ידי חוקר חיצוני בעל כישורים המפורטים בחוק החדש.
    שני עניינים חשובים מונה החוק החדש בעניין זה:

א.      תשובות נחקר במסגרת חקירה כזו לא ישמשו כראיה בהליכים פליליים נגדו.

ב.      הוצאות החקירה, למעט מקרים חריגים שיקבעו על ידי שר המשפטים באישור ועדת חוקה חוק ומשפט של כנסת, ישולמו על ידי אוצר המדינה.

  1. סיכום – הוראות החוק החדש מסדירות נושאים שחלקם לא היו מוסדרים עד כה וחלקם היו מוסדרים באופן חלקי או מעשי (להבדיל מהסדרה משפטית).למען הסדר הטוב נציין כי לאחרונה החל הליך מורכב של הכנת הצעת חוק עמותות חדש. אחד הנושאים שנידונו במסגרת הדיון המוקדם בעיקרי חוק העמותות החדש הוא השאלה אם יש לקבוע היקפי פעולות פיקוח ובקרה שונים לעמותות שונות – ואם כן מהם הפרמטרים הנכונים שעל פיהם תיעשה האבחנה בין סוגי עמותות שונות.אין ספק שבדיונים שיתקיימו במסגרת הליך חקיקת חוק העמותות החדש נשוב לדון בחלק מהנושאים שתוקנו בחוק החדש.

תחילתו של חוק זה ששה חודשים מיום פרסומו – דהיינו  6.2.2015

 

אופיר כץ, עו"ד

יו"ר מנהיגות אזרחית

No Comments

Post A Comment