תזכיר חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה (תיקון)

24 נוב תזכיר חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה (תיקון)

בעקבות פרסום תזכיר החוק על ידי משרד המשפטים והדיון שהתקיים אתמול (23 בנובמבר 2015) בוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור בראשותה של ח"כ סתיו שפיר, רצ"ב מכתבו של יו"ר מנהיגות אזרחית לשרת המשפטים:

לכבוד
גב' איילת שקד, שרת המשפטים
משרד המשפטים
ירושלים

הנדון: תזכיר חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה (תיקון) (הגברת השקיפות לגבי נתמך שעיקר מימונו מתרומות של ישויות מדיניות זרות), התשע"ו-2015.

 ארגוני החברה האזרחית בישראל, על כל מרכיביה, פועלים לטובת אזרחי ישראל ומדינת ישראל, כל אחד לפי הבנתו ובדרכו.

פעילותם הברוכה של ארגוני החברה האזרחית היא חלק מהותי וחיוני לחיים המשותפים של כולנו בישראל, כחברה חופשית, דמוקרטית, שוויונית, סובלנית, עם אחריות ומחויבות חברתית.

כל אחד מארגוני החברה האזרחית עוסק בתחומו: חינוך, תרבות, רווחה, בריאות, דת, זכויות אזרח ואדם, פעילות קהילתית, איכות הסביבה, מורשת, הנצחה, פעילות מדעית, שלטון החוק, עליה, קליטה התיישבות וכו'.

בין המאפיינים והיתרונות של ארגוני החברה האזרחית היא העובדה שחלק מפעילותם ממומנת על ידי תרומות של גורמים אזרחי ישראל וחלק על ידי גופים מממנים אחרים מישראל ומחו"ל  – שמשמעותם היא – העמדת אמצעים כספיים (נוספים על אלה שהממשלה מוציאה) לפעילות לטובת החברה האזרחית בישראל.

כל ארגון משתמש בתרומות שגייס למטרותיו.

החברה הישראלית איננה מאוחדת או מסכימה עם כל המטרות של כל אחד מהארגונים החברתיים –  אך החברה הישראלית כחברה דמוקרטית, והממשלה, כממשלה של מדינה דמוקרטית, חייבות לאפשר לכל אחד מהארגונים להשתמש בכספי התרומות למילוי מטרותיו כל עוד המטרות ודרכי השימוש הן חוקיות – לפי חוקי מדינת ישראל.

אזרח אחד מתנגד לפעילות של ארגונים דתיים העוסקים ב"חזרה בתשובה" ואזרח אחר מתנגד לפעילות של ארגונים המסייעים ל"חוזרים בשאלה". הורה אחד מבקש להקים "בית ספר פרטי" לילדיו והורה אחר מבקש שיופעלו רק בתי ספר "ציבוריים", ארגון אחד בעד "התיישבות" והשני נגד וכך הלאה.

כל אחד מהארגונים הנ"ל רשאים לקבל תרומות ולהשתמש בהן למטרותיו – וכל עוד השימוש בהן נעשה על פי חוקי מדינת ישראלאין כל חשיבות לזהות התורם לכל אחד מהארגונים האמורים.

מתי תהיה חשיבות לזהות התורם :

  1. אם תרומת התורם יועדה, על ידו, לכך שהארגון המקבל יבצע פעולה בלתי חוקית בישראל.
  1. אם, כחלק מהמאמץ הבינלאומי נגד "הלבנת הון" – תרומתו נובעת מ"כסף בלתי חוקי" (המכונה "כסף שחור").

נכון, כדי לאפשר בחינת שאלות אלה יש צורך ב"שקיפות" – אולם  הצעת חוק חובת גילוי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה (תיקון)(הגברת השקיפות לגבי נתמך שעיקר מימונו בתרומות של ישויות מדיניות זרות), התשע"ו-2015 – איננה התשובה לכך.

נהפוך הוא, המצב החוקי היום הוא שרק לגבי תרומות מישות מדינית זרה יש כבר חובת שקיפות  ואילו לגבי כל שאר התורמים : תורמים פרטיים, קרנות, אגודות דתיות (חלקן לא יהודיות) מרחבי העולם, חברות מסחריות וכו') אין כל חובת שקיפות.

אם שאלת "השקיפות" היא שעמדה בפני מנסחי הצעת החוק– כי אז הצעת חוק זו מחטיאה את מטרתה – כי מצד אחד יש כבר שקיפות מלאה (ומוגברת) על  תרומות של ישויות זרות אך מאידך אין כל שקיפותעל תרומות מגורמים אחרים – תרומות שהיקפן עולה בצורה ניכרת על תרומות הישויות הזרות, מקורן לא תמיד ברור (ואולי חלקן גם לא חוקי) והשפעתן על פעילות ארגוני החברה האזרחית בישראל גדולה בהרבה.

המסקנה הבלתי נמנעת היא שהצעת חוק זו מוטעית ומיותרת .

לסיום – שתי הערות:

הערה ראשונה:

  • רק לאחרונה עשתה ממשלת ישראל מאמצים דיפלומטיים ואחרים רבים לגרום לכך שמדינת ישראל תשותף בפרויקט שיתוף הפעולה המדעי Horizon 2020;
  • המשרד להגנת הסביבה של מדינת ישראל פנה אל האיחוד האירופי בבקשה לקבל תמיכה בסכום העולה 2,000,000 יורו לפרויקט של "שיפור ומודרניזציה של רגולציה סביבתית וניהול תעשיה בישראל".
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של מדינת ישראל פנתה לאיחוד האירופי בבקשה לקבלת תמיכה בסך של 1,200,000 יורו לפרויקט ל"שיפור איכות הסטטיסטיקה הרשמית".

ה"איחוד האירופי" הינו – ישות מדינית זרה.

איך בדיוק תסביר ממשלת ישראל לאיחוד האירופי את הצעת החוק ? מדוע יש להגביר את הפיקוח על פעילות האיחוד האירופי בישראל ? ממשלת ישראל "חושדת" שהאיחוד האירופי מבצע פעילות לא חוקית בישראל ?

הערה שניה:

הצעת החוק כוללת הוראה בדבר חובת "ענידת תג זיהוי" למי שמייצג ארגון הממומן על ידי ישות מדינית זרה.

כשגר בא אל הלל הזקן וביקשו שילמדו את כל התורה "על רגל אחת" אמר לו הלל הזקן:

"מה ששנוא עליך על תעשה לחברך, זו היא כל התורה כולה"

בימים אלה כשכולנו נרעשים מכך שארצות אירופה החליטו לבדל ולסמן מוצרים המיוצרים או הגדלים ביהודה ושומרון – כדאי לחשוב על אמירתו של הלל הזקן… ודי לחכימא ברמיזא.

בברכה,

עו"ד אופיר כץ,
יו"ר "מנהיגות אזרחית"
ארגון הגג של המגזר השלישי

לקריאת התגובה כקובץ PDF לחצו כאן