קביעת נוהל לאישור מוסדות ציבור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה – דיון בוועדת הכספים של הכנסת

16 מאי קביעת נוהל לאישור מוסדות ציבור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה – דיון בוועדת הכספים של הכנסת

כיצד יאושרו הטבות מס לעמותות המגזר השלישי?

ועדת הכספים מאיצה את הדיון בבחינת דרכיי הטיפול בבקשות עמותות להטבת מס על תרומות

חברי הכנסת: מוטב היה שהמדינה תממן ישירות את הפעילויות החברתיות השונות,

אך מרגע שמשכה ידיה מעיסוק בהן, עליה לאפשר את ההקלות במס על תרומות

ועדת הכספים שבה היום (ב') לדון בשאלת דרכיי הטיפול ואופן האישור למתן הטבות במס על תרומות לעמותות חברתיות; עמותות המגזר השלישי. מלכתחילה סוברים רוב חברי הוועדה, כי מוטב היה שהמדינה לא היתה מושכת ידיה מעיסוק בתחומים חברתיים רבים ובעצמם, לא היתה מפריטה את העיסוק בהם, מה שיצר חלל גדול אליו נכנסו העמותות החברתיות. אך משכך אכן קרה והמדינה אינה מתקצבת באופן ישיר מטרות ופעולות חברתיות שונות, אומרים חברי הכנסת בוועדת הכספים, עליה לפחות לאפשר קבלת הקלות במס על תרומות הניתנות לאותן עמותות. בדיון היום, אמר יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), כי "כוועדת הכספים שבסמכותה לאשר או לפסול עמותות מלקבל את ההטבה, עלינו לקבוע פרקטיקה מוסכמת לאישור הבקשות, באופן כזה, שלמעט מקרים חריגים בהם יש מחלוקת ציבורית עמוקה, שעמדת רוב חברי הוועדה נגד מתן ההטבה, או לחילופין, במקרים בהם מדובר בפעילות לא חוקית, רוב הבקשות תאושרנה, ללא קשר לטיב הפעילות של העמותות המדגישות ולזהות הפוליטית של העומדים בראשן". גפני החזיר את הנושא לדיון, לאחר שטרם נמצאה הפרקטיקה האופטימלית לטיפול ואישור בקשות של עמותות.

(דיונים קודמים בנושא: 30.10.17, 15.5.17.)

במהלך הדיון התברר, כי סך הטבות המס בגין בקשות של עמותות לקבלת ההטבה נאמד במאות מיליוני שקלים בשנה, כספי מיסים שהמדינה בפועל, מוותרת עליהם. עפ"י החוק, ההקלה במס עומדת על 35% מסך התרומה ועד כ- 10 מיליון ₪ בשנה לכל עמותה.

יו"ר הוועדה, ח"כ גפני, פתח את הישיבה ואמר: "הרבה תחומים המדינה השאירה למגזר השלישי והעמותות שנכללות בו מבקשות הקלות במס על התרומות ואז השאלה, האם לכל אחד ולכל עמותה המדינה באמת צריכה לסייע. האם המדינה צריכה לסייע למי שפועל למען מטרות שאינן עולות בקנה אחד עם שאיפותיה. ואם המדינה לא צריכה לסייע במקרים אלו, מי צריך להיות הגורם שמקבל את ההחלטה ויכריע בעניין??! האם ועדת הכספים צריכה להמשיך לטפל בבקשות לאחר שהן מוגשות אליה ע"י רשות המיסים או שהדבר יהיה נתון בידיהם של הפקידים בלבד??!". גפני הוסיף: "אני לא חושב שאנחנו, כוועדת כספים, צריכים להתערב עניינית, שהרי יש עמותות שעוסקות בפעילות שהיא מזוהה פוליטית עם צד אחד ואחרות שמזוהות עם הצד האחר ולא יתכן שנעשה כאן שיקול שהוא שיקול פוליטי. אני אישית הצבעתי כאן לאורך השנים שלי בוועדת הכספים, הן כיו"ר והן כחבר ועדה, על דברים שאינם תואמים את השקפותיי. אך אם ההחלטה שמעניקים את ההטבות אז יש לתת אותן לכל מי שעומד בקריטריונים. זאת למעט מי שנמצא במחלוקת ציבורית עמוקה, שלגבי צריך להחליט מה המנגנון או איזה שיעור של חברי ועדה יידרש על-מנת לקבוע כי זהו המצב".

גפני הוסיף, כי "מטבעה ועדת הכספים היא גוף פוליטי-ציבורי וזה בסדר. אנחנו דנים ומאשרים תקציב שהשנה יהיה גדול במיוחד ויגיע ל- 500 מיליארד שקלים, וגם שר האוצר וגם ראש הממשלה הם גורמים פוליטיים. אז ראוי שהסמכות תהיה בידינו, אך צריך להימצא המנגנון לפיו נפעל באופן שיאפשר לעמותות לפעול ומצד שני, למנוע מצבים בהם המדינה תממן פעילויות שנוגדות את החוק. לעיתים, יש דברים על גבול הפלילי, הם גבוליים ואף שלא ממש פליליים, יש רוב בוועדה שסבורים שהמדינה לא צריכה לסייע להם. בזה נצטרך להחליט. ניסינו לקדם שינויי חקיקה בעניין אבל אלו לא צלחו כי אין הסכמות גם בממשלה בנושא הזה".

מנהל בכיר מוסדות ציבור ומלכ"רים ברשות המיסים, ארז אורעד: "בקריטריונים של רשות המיסים נכללים רק דברים שהם נגד מדינת ישראל, אך פעילות שלא פוגעת בביטחון הציבור והמדינה, אנחנו לא פוסלים. כמובן שכל גוף שפונה חייב לעמוד בקריטריונים בסיסיים, ניהול תיקן וכד'. אנחנו לא דנים בקבלת או דחיית בקשות על רקע עניינים שבמחלוקת ציבורית עמוקה. זה לא תפקידנו להכריע בסוגייה".

היועצת המשפטית לוועדת הכספים, עו"ד שגית אפיק, הבהירה ש"ועדת הכספים לא יכולה סתם כך להתפרק מסמכותה בנושא והדבר, אם יוחלט על-כך, יכול להיעשות רק באמצעות חקיקה. לעת עתה, החוק קובע שוועדת הכספים בסמכותה לאשר או לדחות בקשות".

ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "ועדת הכספים היא זו שצריכה לקבוע את הגבולות, אך אלו צריכים להיות מאוד מצומצמים. חוק יסוד הכנסת הוא דוגמה טובה לכך. מי יקבע אם אדם מסוים עונה להגדרות האלה או לא, זו גם שאלה. בחוק יסוד הכנסת נקבע שזו ועדת הבחירות שעומד בראשה שופט עליון. אני לא רואה מניעה שוועדת הכספים תמשיך להיות זו שתכריע. יחד עם זאת, יש בקשות שצריכות להיעצר עוד ברמה של פקידות המדינה, קרי ברשות המיסים".

ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני): "המדינה הפכה את המגזר השלישי למדינה והוא עושה הרבה דברים שהיא היתה צריכה לעשות. לדעתי, זה לא באחריותנו להחליט אם עמותה יכולה לפעול או לא לפעול. לדעתי הקמת עמותה היא צוואר הבקבוק, אם מטרות העמותה לא ראויות, אסור לתת לה קיום כעמותה. המבחן הוא לא שלנו. בכל מקרה, לא התפקיד שלי למנוע מעמותה לקבל סעיף 46', אלא אם כן משהו לא ראוי או חשד לפלילים. אנחנו לא גורם שפוסל סעיף 46, בטח לא מנהל רשות המיסים. ועדת הכספים לא צריכה לדון בכך, היא גוף פוליטי. זו לא שאלה כספית ולא טכנית אלא של קיום עמותה שהוכרה ע"י ממשלת ישראל צורך מטרות שאושרו. ועדת הכספים לא צריכה להיות השוטר".

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד): "רשות המיסים היא גוף מקצועי וההכרעה לא צריכה להיות בו. רשות המיסים היא גוף מקצועי ולא יכולה לבחון היבטים רחבים יותר מאשר ניהול ספרים תקין וכד'. אין לרשות המיסים בהיבט הרחב היבט מדיני, הוא גוף מקצועי. יש לזה השלכות רחוקות טווח, האם יש עבר פלילי או לא, עומד בקריטריונים וכד', בואו לא נטיל עליהם אבניי ריחיים שלא להם".

ח"כ מוסי רז (מר"צ): "אני מתנגד להפרטה הזו של המדינה, שהמדינה תיתן את השירותים החברתיים בעצמה. מעבר לכך יש כאן אינפלציה בהיקפי התקציבים המדוברים. עד 2001 הסעיף הזה נתן עד 450 אלף ₪ וכיום קרוב לעשרה מיליון ₪. יש כאן עניין מקצועי . הרי לא יביאו אלינו לדיון נישומים. מביאים לנו שמות ואנחנו מכריעים וההכרעה יכולה להיות מוטה פוליטית. רק עמותה שפעילותה נוגדת את החוק צריכה להיפסל".

ח"כ עמר בר לב (המחנה הציוני): "אם תהיה פרוצדורה לפסילה, צריך שתהיה אפשרות לשימוע. יש בעיה שרשות המיסים תכריע מהי מחלוקת ציבורית עמוקה, מצד שני שמביאים לפה – השאלה מהי מחלוקת עמוקה? מי ייקבע מהי מחלוקת כזו ואיזה הרכב יכריע, האם שני שליש מחברי הוועדה 75% או 80%, בזה צריך לדון".

ח"כ יצחק הרצוג (המחנה הציוני): "מדובר בסוגיה משמעותית, שכן כיום הדבר מגיע לכ- 15% מהתל"ג. חייבים לוודא שעמותה לא עוברת משוכות קשות רק בגלל זיהוי פוליטי". יו"ר ועדת הכספים גפני השיב לח"כ הרצוג: "זה נכון ש- 15% מהתל"ג הולך למגזר השלישי, אבל זה במקום תקצוב ישיר בהיקף של 30%.

גפני: אבל 30% ירד מתקציב המדינה, המון שירותים שלא מתוקצבים

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "הגבולות היחידים להגדרת הסוגיה צריכים להיות גבולות החוק, מה שלא חוקי לא עובר. לחילופין משהו חוקי אך בחקירה, זה שיקול שאנחנו צריכים לשקול אותו. אם יש עניין ציבורי שלא ממומן ע"י המדינה, אין לה אפשרות למנוע ההטבה. זה מחייב שלא תהיה התנכלות לעמותות גם לגבי פעילות ששנויה במחלוקת. בעניין מחלוקת עמוקה, צריך להיות מנגנון ברור למשל, שוועדת הכספים כן תשמור בידיה הסמכות כי אין גוף פוליטי אחר אך שיהיה ב- 90% מחבריה אם פוסלים. גוף פוליטי שהוא לא בית משפט ולכן צריך להיות מודע למגבלות. צריך שתהיה אינסטנציה של ערעור על החלטה ב- 90%. אם הגוף חושב שנפגע באופן מהותי, שלא תהיה החלטה חלוטה. אולי רשם או שופט".

נציגת האגודה לזכויות האזרח, דבי גילד-חיו: "המדינה מחויבת לשוויון לכולם וצריכה לתת כספים שהיא מחלקת בצורה שוויונית לכולם ולא בהתאם לאג'נדות פוליטיות. כל רעיון הטבות המס, הינו לאפשר חברה אזרחית רחבה ופעילה וחופש התאגדות הוא ערך חשוב שיש לשמור עליו. לכן צריך להוציא כל העיסוק הפוליטי מהעניין".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, קרא לחברי הוועדה, לחזור אליו עם הצעות למנגנון לטיפול בבקשות של עמותות ולאישורן. כמו-כן, קרא להציע את אופן הטיפול וההכרעה מהן סוגיות שבמחלוקת ציבורית עמוקה ומהו המנגנון המוסכם לדחיית בקשות. לבסוף הודיע, ש"הוועדה תשוב ותדון בנושא לקראת הכרעה ובכל מקרה "התהליך כולו צריך להיות שקוף, אחיד עם כללים ברורים. מצד אחד, ועדת הכספים לא צריכה לפסול דברים בגלל זהות פוליטית ומצד שני, לא יתכן שתשמש חותמת גומי להחלטות הדרג הפקידותי ברשות המיסים. יש לייצור איזון ולאפשר לרוב מיוחד של חברי הוועדה, למשל 80% – 90% עם מנגנון מוסדר לדחות בקשות".