סעיף 46 – מוועדת פריש ועד היום / חשיפה ראשונה לרשימת העמותות שאושרו לצורכי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

24 דצמ סעיף 46 – מוועדת פריש ועד היום / חשיפה ראשונה לרשימת העמותות שאושרו לצורכי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

לראשונה נחשפת הרשימה המלאה של 5,900 העמותות שאושרו לצורך סעיף 46 לפקודת מס הכנסה!

כתבה מקיפה שפורסמה בדה-מרקר (21.12.2015) הסוקרת את פעילותה והמלצותיה של ועדת פריש ומה קרה איתן מאז. מאחר וכל ההמלצות הדורשות חקיקה טרם יושמו ולא התקדמה חקיקה ממשלתית, נכון להיום לא הורחבו תחומי הפעילות והמטרות הזכאיות לסעיף 46. בלינק המצורף ניתן למצוא את הרשימה המלאה של עמותות שקיבלו את הסעיף המיוחל:

בסוף 2013 מינה שר האוצר דאז, יאיר לפיד, את השופטת בדימוס שרה פריש לעמוד בראש ועדה שתבחן את הקריטריונים להכרה ב"מוסדות ציבוריים". הרקע למינוי הוועדה היה ביקורת שמתח בג"ץ על יישום המדיניות בסעיף 46. הביקורת נכללה בפסק דין בעניינה של עמותת ויפאסנה לישראל, שבקשתה להכרה לפי הסעיף נדחתה.

הוועדה, שהגישה את המלצותיה באמצע 2014, המליצה להתוות אמות מידה ברורות יותר ברשות המסים להכרעה בעניין זכאות ארגונים להכרה לפי סעיף 46 — "בטווח הקצר באמצעות פרסום חוזרי רשות המסים הקובעים את התנאים להכרה, ובטווח הארוך – באמצעות תיקוני חקיקה". ועדת פריש המליצה לקבוע לוח זמנים של שנה לטיפול בבקשה חדשה, לעומת טווח הזמן הלא סביר לכל הדעות של שלוש שנים, ולמכן את ההליך לשם התייעלות ושקיפות. בנוסף, המליצה הוועדה כי משך הפעילות המינימלי לעמותה המבקשת אישור יופחת לשנת פעילות רצופה.

מנגד, הוועדה ביקשה להגביר את הפיקוח והאחריות מצד הארגונים. כך למשל, היא המליצה לדרוש כי בארגונים שיקבלו הכרה שמאפשרת לתורמים להם לזכות בזיכוי מס יהיו לפחות חמישה חברים בוועד המנהל או הדירקטוריון.

באשר לאופי הגופים שיהיו זכאים להכרה, הוועדה סברה כי יש להרחיב את ההגדרה של "מטרה ציבורית", כך שתתאים לרשימת המטרות שנקבעה בחוק החברות בהתייחס לחברות לתועלת הציבור. עוד הומלץ לאפשר הכרה גם לגופים הפועלים לטובת תושבי ישראל בחו"ל ועוסקים בפעילות הסברה או פעילות הומניטרית דחופה.

בעקבות זאת פירסמה רשות המסים באוגוסט 2015 קווים מנחים להחלת סעיף 46, שבהם נקבע כי יינתנו לראשונה הטבות מס גם לעמותות הפועלות בחו"ל לטובת אזרחי ישראל ולארגונים הומניטריים. בנוסף, הוגבלה תקרת השכר המקסימלית בעמותה, כך שלא תעלה על עלות שכר מקסימלית של מנכ"ל במשרד ממשלתי, וכן הוגבלו דרכי השקעתם של עודפי כספים שעשויים להיצבר בעמותה. נוסף על כך, גוּון הרכבה של הוועדה הפנימית ברשות המסים הבוחנת את הזכאות של מוסדות. מהרשות נמסר כי "בשנה האחרונה הורחב הרכבה של הוועדה ומונו נציגי ציבור ונציג למשרד המשפטים, ובהם ירון קידר, רשם העמותות לשעבר, ויגאל בן שלום, מנכ"ל הביטוח הלאומי לשעבר – בהמשך ליישום ההמלצות של ועדת פריש".

ברשות המסים הוסיפו כי "צעדים שננקטו, ובהם שינוי וייעול שיטות העבודה, הובילו לקיצור זמני ההמתנה לקבלת אישורים להטבות מס מארבע שנים בממוצע לארבעה חודשים בממוצע, תוך הגברת השקיפות והנגישות לציבור באמצעות אתר האינטרנט של רשות המסים, צמצום הצורך בשירות פרונטלי בכ–90% ופישוט הליכים".

עוד באותו החוזר מאוגוסט נקבע, בהתאם להמלצות של ועדת פריש, כי כלל פעילות ציבורית היא זו שנועדה לקדם את רווחת הציבור או רווחת ציבורים מובחנים, ללא אפליה, אינה נוגדת את ערכי מדינת ישראל, אינה כרוכה בהפרת חוקי המדינה, אינה פוגעת בביטחון הציבור ובתקנת הציבור, אינה מסייעת למטרה פוליטית־מפלגתית, משרתת יעדים לאומיים ואינה מתוקצבת דיה בתקציב המדינה.

בחוזר לא נכללו הקריטריונים שהומלצו על ידי ועדת פריש וכרוכים בתיקוני חקיקה, כמו הרחבת המטרות הציבוריות. עד שאלה יעוגנו ויגברו הבהירות והוודאות, גם נשאר הסעיף הכללי שקובע כי שר האוצר יכול לאשר כל מטרה אחרת כציבורית. מרשות המסים נמסר כי הם קיימו את המלצות הוועדה לטווח הקצר והוציאו חוזר, אך תיקוני החקיקה דורשים חשיבה מערכתית, ודבר זה כרוך בשיתוף פעולה של כמה גורמים רגולטוריים.

"המלצות הוועדה חיוביות ומתקדמות, בעיקר בנושא הרחבת המטרות, אבל היישום הוא הפן הבעייתי", אומרת ליאור פינקל־פרל, מנכ"לית מנהיגות אזרחית, ארגון הגג של המגזר השלישי, המייצג את העמותות והמלכ"רים. "נושאי החקיקה נתקעו כי הממשלה הקודמת נפלה, ועדיין אין הצעת חוק ממשלתית. כך, רשימת המטרות הציבוריות עדיין לא עודכנה, אף שזה החלק המרכזי של המלצות הוועדה".

אילו ארגונים נשללו?

העובדה שרשות המסים לא מסרה אילו בקשות נדחו, פוגעת בשקיפות וביכולת ההשוואה. יש לכך חשיבות מיוחדת מכיוון שגם לאחר יישום חלק מההמלצות נותר בידי רשות המסים מקום לשיקול דעת, למשל בשאלה אם ארגון יידחה מכיוון שפעילותו נוגדת את ערכי המדינה. בהקשר זה מסרו מרשות המסים כי אין בקריטריון זה זיקה או קשר לשיקול פוליטי, וכי "כראיה לכך, הוסר הקריטריון שהופיע בחוזר שקדם לחוזר החדש, שלפיו נדרשנו לשקול בעבר מהי 'פעילות השנויה במחלוקת ציבורית ופוליטית עמוקה'".

שאלה זו עולה, למשל, בנוגע לשני גופים שלא קיבלו אישור בשנה וחצי האחרונות: רבנים למען זכויות אדם ורופאים לזכויות אדם. המשותף להם הוא פעילות בנושאי זכויות אדם בשטחים.

לפני שנה החליטה רשות המסים שלא לאשר את בקשתו של רבנים למען זכויות אדם לקבל הכרה כמוסד ציבורי לפי סעיף 46, בנימוק שחלק מפעילותו "אינו לטובת תושבי ישראל". בארגון, שנוסד ב–1988, חברים רבנים מזרמים שונים. הוא מגדיר את מטרותיו בין השאר "למנוע ולתקן פגיעות בזכויות האדם ולהביא לתודעה הציבורית את היהדות כמצע לפעולה חברתית". בשנות ה–90 קיבל הארגון את פרס יו"ר הכנסת על תרומתו בתחום קידום שלטון החוק, ערכי הדמוקרטיה, שמירה על זכויות האדם ועידוד הסובלנות.

הארגון מפעיל ארבע מחלקות – שתיים עוסקות בזכויות אדם ובמאבקים משפטיים בשטחים, ושתיים פועלות בתחומי הקו הירוק. לפי הארגון, כשני שלישים מתקציבו מופנים לשתי המחלקות האחרונות, שפעילותן כוללת בין השאר מרכז זכויות בחדרה, המסייע לאנשים החיים בעוני, פעילות ברחבי הארץ למען נפגעי הדיור הציבורי וקידום חינוך לזכויות אדם. המחלקות שבגינן שללה רשות המסים את ההכרה פועלות בדרך כלל למען זכויות האדם והמקרקעין של פלסטינים החיים בשטחים.

כמה חודשים לפני כן לא אושר חידוש ההכרה בארגון רופאים לזכויות אדם, לאחר עשור שבו החזיק בהכרה. ההכרה לא חודשה בין השאר לאחר שהארגון סירב לדרישה למסור נתונים אישיים על מקבלי הסיוע (אחת הטענות של הארגון היתה שהוא מחויב לסודיות רפואית). הדרישה הגיעה לאחר שרשות המסים העלתה הסתייגויות בנוגע לפעילות בעלת גוון פוליטי וחוסר התאמה בין מטרות העמותה ופעילותה למטרות הציבוריות המנויות בחוק.

העמותה פועלת בקרב הבדואים בכפרים הבלתי־מוכרים בנגב, אסירים ועצירים הכלואים בישראל, מהגרי עבודה ופליטים בישראל, תושבי השטחים ותושבי ישראל. לאחר שורה של התכתבויות, ולאחר שנערכה פגישה עם רשות המסים, מחכים כעת בעמותה להחלטה חוזרת, שצפויה בקרוב. אם התשובה תהיה שוב שלילית, מתכננים בעמותה לעתור לבג"ץ.

מרשות המסים נמסר כי "במגבלות הוראות חיסיון המידע נציין כי הליך הטיפול בבקשת העמותות לאישור טרם הסתיים".

מצד אחד, המלצות ועדת פריש מרחיבות את הקריטריונים להכרה לפי סעיף 46 גם לבריאות, הצלת חיים, זכויות אדם וארגונים הומניטריים. מצד שני, נקבע כי לא תאושר פעילות פוליטית־מפלגתית שנוגדת את ערכי המדינה. האם אכן ניתן לומר ששתי העמותות שלא אושרו פועלות למטרה פוליטית־מפלגתית? האם מטרתן נוגדת את ערכי המדינה? והחשוב מכל: האם התשובה על שאלות אלה יכולה להיות מנותקת מממד פוליטי, או לפחות מפוטנציאל לממד כזה?

העימות התקשורתי הנוכחי בין הארגונים שוברים שתיקה לאם תרצו ממחיש את הבעיה בפרשנות הקריטריונים והקווים המנחים. לאם תרצו יש אישור לפי סעיף 46 (מכיוון שהיתה בתהליך חידוש האישור, היא אינה מופיעה ברשימה שנמסרה) ושוברים שתיקה לא ביקשה אישור מכיוון שהניחה כי לא תקבלו מהמדינה בשל אופי פעילותה.

לטענת פינקל־פרל, "צריך להבחין בין פוליטי למפלגתי. פעילות פוליטית יכולה להיות כל פעילות לשינוי חברתי – ולעמותות צריכה להיות אפשרות לשינוי פוליטי מבחינה חברתית. הוועדה התקדמה לכיוון החיובי, אבל הניסוח בהמלצותיה שמדבר על פעילות שמסייעת במישרין או בעקיפין למטרה פוליטית־מפלגתית, הוא עמום".

לקריאת הכתבה במלואה, כפי שפורסמה בעיתון דה-מרקר לחצו כאן