נייר עמדה – הצעת החוק הגברת השקיפות לגבי נתמך שעיקר מימונו מתרומות של ישויות מדיניות זרות

09 דצמ נייר עמדה – הצעת החוק הגברת השקיפות לגבי נתמך שעיקר מימונו מתרומות של ישויות מדיניות זרות

02 בדצמבר 2015

מאת:   ליאור פינקל-פרל, מנכ"לית מנהיגות אזרחית

רקע:

ארגוני החברה האזרחית בישראל, על כל מרכיביה, פועלים לטובת אזרחי ישראל ומדינת ישראל, כשכל אחד מהארגונים עוסק בתחומו: חינוך, תרבות, רווחה, בריאות, דת, זכויות אזרח ואדם, פעילות קהילתית, איכות הסביבה, מורשת, הנצחה, פעילות מדעית, שלטון החוק, עליה, קליטה, התיישבות ועוד.

בין יתרונותיהם הגדולים של ארגוני החברה האזרחית, בארץ כמו גם ברחבי העולם,  נמנית העובדה שחלק מפעילותם ממומנת באמצעות תרומות, המתווספות לתקציבים הממשלתיים המוקצים לטיפול במטרות האזרחיות ומעשירות את ההשקעות בהן. כל ארגון משתמש בתרומות שגייס לצורך קידום מטרותיו, ומטרותיו של כל ארגון מייצגות קהלים וצרכים שונים.

חלק מהתרומות מגיעות מאזרחי ישראל וחלקן מגופים מממנים אחרים, מישראל ומחו"ל, כולל ארגונים בינלאומיים וממשלות.

חברה אזרחית במדינה דמוקרטית :

פעילותם הברוכה של ארגוני החברה האזרחית היא חלק מהותי וחיוני לחיים המשותפים של כולנו בישראל, כחברה חופשית, דמוקרטית, שוויונית, סובלנית, עם אחריות ומחויבות חברתית.

בהתארגנותם ובפעילותם בימי שגרה ובימי חירום, ארגוני החברה האזרחית הם עדות לחברה חזקה ומשגשגת ולאמונתם של האזרחים שיש ביכולתם להביא לשינוי ולשיפור באמצעות מעורבות פעילה וחוקית. המחקרים שנערכו בנושא מלמדים שחברה אזרחית חזקה, היא סממן לדמוקרטיה יציבה ומתפקדת ומהווה חלק מהותי וחיוני לחיים המשותפים של כולנו.

החברה הישראלית איננה מאוחדת בדעותיה או מסכימה עם כל המטרות של כל אחד מהארגונים החברתיים –  אך החברה הישראלית כחברה דמוקרטית, והממשלה, כממשלה של מדינה דמוקרטית, חייבות לאפשר לכל אחד מהארגונים להשתמש בכספי התרומות למילוי מטרותיו כל עוד המטרות ודרכי השימוש הן חוקיות – לפי חוקי מדינת ישראל.

דרישת השקיפות על פי הצעת החוק :

הכתובת הישירה אליה מכוון החוק החדש הם ארגוני החברה האזרחית והמגזר השלישי בישראל.

אין חולק על חשיבותה של השקיפות, במיוחד בכל הנוגע לנושאי גיוס כספים, תורמים ומקורות כספיים. אלא שאין כמעט דבר בין הצעת החוק החדשה לבין רעיון השקיפות והערכים העומדים מאחוריה.

מטרתו המוצהרת של החוק היא הגברת הפיקוח על עמותות המקבלות מימון מישות מדינית זרה. יישומו המעשי הוא ציון מודגש בכל פרסום שמוציאות עמותות אלה כי הן ממומנות בידי גורם זר וחיוב נציגיהן לענוד "תג זיהוי" בכל פגישותיהם או הופעותיהם בכנסת.

אם שאלת השקיפות היא זו העומדת במרכז הצעת החוק, כי אז הצעת חוק זו מחטיאה את מטרתה.

מצד אחד יש כבר שקיפות מלאה (ומוגברת) על  תרומות של ישויות זרות אך מאידך אין כל שקיפות על תרומות מגורמים אחרים – תרומות שהיקפן עולה בצורה ניכרת על תרומות הישויות הזרות, מקורן לא תמיד ברור (ואולי חלקן גם לא חוקי) והשפעתן על פעילות ארגוני החברה האזרחית בישראל גדולה בהרבה.

המצב כיום והעיוות שמייצרת הצעת החוק:

המצב החוקי היום הוא שרק לגבי תרומות מישות מדינית זרה יש כבר חובת שקיפות ואילו לגבי כל שאר התורמים, פרטיים, קרנות, אגודות דתיות (חלקן לא יהודיות) מרחבי העולם, חברות מסחריות ועוד, אין כל חובת שקיפות.

לא זאת בלבד, אלא שכל עמותות החברה האזרחית המקבלות מימון מישות זרה, כפופות לחובת דיווח מחמירה במיוחד. כבר ברבעון בו מתקבלות התרומות מחויבות העמותות בדיווח מפורט לרשם העמותות, ולא בסוף שנת הכספים. הדיווחים האלו גלויים וזמינים ברשת ובמשרדי רשם העמותות לכל אזרח שמעוניין לעיין בהם.

ישנם שני מקרים בהם תהיה חשיבות לזהותו של התורם לארגון. הראשון, כאשר התורם מייעד את התרומה לכך שהארגון לו הוא תורם יבצע פעולה בלתי חוקית בישראל. השני, כשתרומתו נובעת מכסף בלתי חוקי ("כסף שחור") וזאת כחלק מהמאמץ הבינלאומי למלחמה בתופעת הלבנת ההון.

אלא שדווקא לגבי שני המקרים הללו הצעת החוק אינה מספקת כל תשובה. נהפוך הוא.

במצב החוקי הקיים כיום, חובת השקיפות, מלאה ומוגברת, חלה רק על תרומות מישויות מדיניות זרות. מאידך, אין כל שקיפות על תרומות מגורמים אחרים.

וכך, תרומות המגיעות מתורמים פרטיים, קרנות, אגודות דתיות (חלקן לא יהודיות) מרחבי העולם, חברות מסחריות ועוד, כלל אינן מחויבות בדיווח שיוכל ללמד על האינטרסים האמיתיים של העומדים מאחוריהן.

יתר על כן, כיום ניתן לבקש חסיון עבור תרומות המגיעות מתורמים פרטיים. תרומות אלו, שמקורן לא תמיד ברור, וייתכן שחלקן אינו חוקי והיקפן עולה במידה ניכרת על תרומות הישויות הזרות, ייתכן והשפעתן על פעילות ארגוני החברה האזרחית בישראל גדולה בהרבה. יתרה מזאת, לא קיימים קריטריונים סדורים לקבלת חיסיון זה. ניתן לקבל אישור מיוחד לחיסיון על שם התורם והצורך היחידי עבור כך הוא פניה לרשות התאגידים בה מופיעים שם התורם, מספר הזהות שלו, מענו, סכום התרומה והצורך בשמירת עילום שמו.

נקודה למחשבה – גם המדינה מקבלת:

שאלה נוספת שמעוררת הצעת החוק היא, כיצד עולה חובת הדיווח על "תמיכת ישות מדינית זרה" עם בקשותיהם התדירות של גופי ממשל ישראליים מישויות זרות לקבל מהן תמיכות כספיות?

רק לאחרונה למשל, פנה המשרד לאיכות הסביבה הישראלי אל האיחוד האירופי בבקשה לקבל תמיכה בסכום של 2,000,000 יורו לפרויקט "שיפור ומודרניזציה של רגולציה סביבתית". גם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ישראל פנתה לאיחוד האירופי בבקשה לקבל תמיכה בסך 1,200,000 יורו לפרויקט "שיפור איכות הסטטיסטיקה הרשמית". זאת בנוסף למאות המיליונים שמדענים ישראלים יקבלו במסגרת תכנית Horizon 2020.

כיצד יכולה ממשלת ישראל להושיט יד אחת לקבלת תרומות ומענקים מהאיחוד האירופי ובידה השנייה לחוקק חוק שכל מהותו חשד בדבר חוקיות פעילות האיחוד האירופי בישראל?

ועוד דבר: רק לפי מספר שבועות הוציאה ממשלת ישראל הודעות נזעמות במחאה על החלטת ארצות אירופה לסמן ולבדל מוצרים המיוצרים או הגדלים ביהודה ושומרון. כיצד מתיישבת מחאה זו עם החלטתה של אותה ממשלה עצמה לסמן ולבדל, באמצעות חובת "ענידת תג זיהוי", את כל מי שמייצג ארגון הממומן על ידי ישות מדינית זרה?

לסיכום:

תזכיר החוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה (תיקון) (הגברת השקיפות לגבי נתמך שעיקר מימונו מתרומות של ישויות מדיניות זרות), התשע"ו-2015:

  • מטיל חובת "שקיפות" דווקא על התרומות השקופות והמדווחות ביותר בחברה האזרחית.

  • אינו עוסק בקריטריונים לחסיון על תרומות ועל כן אינו נותן מענה למקרים של ייעוד לא חוקי לכספי התרומה או העברת תרומות של כספים לא חוקיים.

  • מנוגד לעמדותיה ופעילותה הרשמית של ממשלת ישראל (קבלת תמיכות כספיות מישויות זרות, מחאה נגד ההחלטה האירופאית לסמן ולתייג ישות ישראלית לצורך בידול).

המסקנה הבלתי נמנעת מכך היא שהצעת חוק זו מוטעית ומיותרת ויש בה סכנה ממשית לפגיעה בשיח האזרחי במדינה.

המגזר השלישי וארגוני החברה האזרחית הם חלק מהותי מהחוסן הלאומי של הדמוקרטיה הישראלית. במקום לקדם הצעות חוק העשויות לקדם דה-לגיטימציה של ארגונים מסוג מסוים, ראוי לחשוב על דרכים לסייע ולהצמיח אותו, לטובתה של החברה הישראלית כולה.

בנוסף, יש חשיבות גבוהה לפרסום קריטריונים ברורים עבור קבלת חסיון על תרומה ועידוד שקיפות בנוגע למקורה, ייעודה והשימוש בה.

לקריאת נייר העמדה כקוץ PDF לחצו כאן